לקט תפילות על התשובה

וּתְזַכֵּנוּ לְדִבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה,

וְתַעַזְרֵנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַרְבֵּה שֶׁל תְּשׁוּבָה לְפָנֶיךָ.

וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב:

"קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'" (הושע יד, ג),

וְתִשְׁלַח לָנוּ דִּבּוּרִים הֲגוּנִים וּרְצוּיִים לְתוֹךְ פִּינוּ

עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת,

וְלִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ ה'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נוֹכַח פְּנֵי ה'" (איכה ב, ט).

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְדִבּוּר כָּזֶה שֶׁיְּעוֹרֵר לִבִּי בֶּאֱמֶת

עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה

בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם.

זַכֵּנִי זַכֵּנִי, רַחֲמֵנִי רַחֲמֵנִי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי,

הַחֲזִירֵנִי בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ

"הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה ה' אֱ-לֹהָי" (ירמיהו לא, יז).

[ליקוטי תפילות, חלק שני, ב]

* * *

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,

שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעַזְרנוּ

שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה...

וּתְזַכֵּנוּ עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה,

שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת...

וְהַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה יַחֲזִירֵנוּ לְמוּטָב.

[ליקוטי תפילות, עא]

* * *

וְעָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים

לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ

עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי,

וְזַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה בִּכְלַל "הַבָּא לִטָּהֵר",

וְאַתָּה תְסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְטַהֲרֵנִי מֵעֲווֹנוֹתַי,

שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת

עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי.

[ליקוטי תפילות, ו]

הַבָּא לִטָּהֵר - הכוונה למאמר חז"ל: "בָּא לִטָּהֵר - מְסַיְּעִים אוֹתוֹ", שמובא במספר מקומות בתלמוד הבבלי (שבת קד ע"א; ובדומה לכך: יומא לח ע"ב; עבודה זרה נה ע"א; מנחות כט ע"א)

* * *

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,

מָלֵא רַחֲמִים,

שֶׁתִּהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי

שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים

לְהֵטִיב אֶת מַעֲשַׂי

וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת,

וְלֹא אָסוּר עוֹד מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.

וּתְזַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת

כָּל יְמֵי חַיַּי בִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה

וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה.

עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין מֵהַמִּצְווֹת שֶׁלִּי

נֵרוֹת קְדוֹשׁוֹת הַרְבֵּה,

וּמִכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּהּ

נֵר קָדוֹשׁ וְנוֹרָא,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:

"כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).

[ליקוטי תפילות, קמו]

* * *

וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ

שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת כָּל יָמֵינוּ

בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה.

וְתַעֲזֹר לִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָב הָרַחֲמָן,

שֶׁאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל מֵעַתָּה

לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת.

וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם

אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת,

וְכָל יוֹם וָיוֹם

מִימֵי חַיַּי יָאִיר בְּאוֹר גָּדוֹל.

וְכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו יָאִיר בְּיוֹתֵר

בְּתוֹסָפוֹת קְדֻשָּׁה וָדַעַת.

[ליקוטי תפילות, חלק שני, ד]