הדלקנה נרות

באופן מפתיע, במשך הדורות התפתחה התופעה ולפיה רוב רובן של הנשים לא הדליקו נרות חנוכה בעצמן. תופעה זו מפתיעה, כמובן, רק על פי מנהג האשכנזים, הנוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכייה (כמנהג "המהדרין מן המהדרין"), בניגוד למנהג הספרדים, שרק אחד מבני הבית מדליק. מכל מקום, על פי מנהג האשכנזים, ניתן לומר שבמידה רבה בתופעה זו יש הפתעה כפולה. ראשית, על פי מנהג אשכנז, על אף שנשים אינן חייבות במצוות עשה שהזמן גרמן, הרי שהן יכולות לקיים את המצוות ואף לברך עליהן.

ואכן, במשך הדורות הקפידו נשים רבות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן ולברך עליהן, כמו ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. אולם בהדלקת נרות חנוכה ההפתעה גדולה הרבה יותר, שכן מצווה זו היא אחת ממצוות עשה שהזמן גרמן שהגמרא אומרת במפורש שגם נשים חייבות עליהן, היות ש"אף הן היו באותו הנס", כמו מצוות שתיית ארבע כוסות בליל הסדר ומקרא מגילה בפורים. והנה, למרות שאת שתי המצוות האחרות נשים מקיימות בכל הדורות, את מצוות הדלקת נרות נשים רבות לא נהגו לקיים. כיצד יש אפוא להתייחס לתופעה?

גם נשים יכולות לברך על הנרות(צילום: RonAlmog-cc-by)

תשובות רבות נאמרו על השאלה מדוע נשים לא נהגו להדליק. ביניהן ניתן לציין את ההסברים הרווחים ביותר: יש שציינו את העיקרון ש"אשתו כגופו", או שהאישה "טפלה לאיש" ולכן האיש והאישה מקיימים את המצווה יחד (ההסברים מובאים במשנה ברורה); אלא שטעם זה אינו מסביר את התופעה מדוע גם רווקות לא נהגו להדליק. ויש שסברו שהנימוק הוא משום שעיקר המצווה בעבר הייתה מחוץ לבית, ויציאת נשים נחשבה למעשה בלתי-צנוע, וכך נותר המנהג גם בזמננו שהמנהג להדליק בבית (חתם סופר). מכל מקום, ייתכן שגם הקושי הכלכלי גרם לכך שנמצאו היתרים לפטור אישה ממצווה זו.

מכל מקום, דומה שבזמננו יש מקום לשוב ולחנך בנות ולהורות לנשים אשכנזיות להדליק נרות משלהן בברכה, כדברי הגמרא, שהרי אין חולק על כך שנשים המעוניינות בכך יכולות לברך על הדלקת נרות חנוכה (עיין משנ"ב סי תרעה ס"ט). זכינו, ובדורנו נשים מעוניינות יותר ויותר להתקרב לקב"ה דרך לימוד תורה וקיום מצוות, ובוודאי שבמצוות שבהן מעיקר הדין הן חייבות, יש לעודד אותן לקיום זה. יתרה מזאת, ספק רב אם במציאות של ימינו רלוונטי להסתמך על הסברים כמו טפילות האישה לאיש או חוסר צניעות בעצם היציאה מן הבית, כסיבה מדוע לפטור נשים ממצווה שבעיקרה מוטלת גם עליהן ויש להן חלק מלא בה.

ואכן, כיום כבר ניכר תחילתו של השינוי, ונשים רבות אכן מדליקות נרות חנוכה בברכה, אולם עדיין מדובר במיעוט בלבד. המשכו של שינוי מבורך זה - שאינו אלא חזרה לדין המקורי - עשוי לסייע לכך שנשים, מבוגרות וצעירות, נשואות ורווקות, יוכלו לקיים את מצוות חנוכה בהידורה. בדרך זו תהיה גם אפשרות להתחבר יותר לתכני החג (אחרי המעשים נמשכים הלבבות!), ולהמשיך את מורשתן הרוחנית של הנשים בנות דור החשמונאים, שאף הן היו באותו הנס.