מחנכים מנותקים

על פי מחקר חדש 95% מהדתיים גולשים ברשת, רובם המוחלט ללא סינון. ומי נשאר מאחור? המחנכים.

בעז נכטשטרן בעז נכטשטרן 27/07/08 00:00 כד בתמוז התשסח

מחנכים מנותקים
Tanya Ryno-cc-by, צילום: Tanya Ryno-cc-by

מחקר חדש שערך הרב יונה גודמן ממכלת אורות באלקנה בשיתוף מדרשת עופרה, ועתיד להתפרסם בגיליון הקרוב של ארגון רבני צהר, מגלה נתונים מפתיעים על היקף השימוש ברשת האינטרנט בקרב הציבור הדתי. מטרתו של המחקר, לדברי גודמן, הייתה לבדוק בצורה מדויקת את הרגלי הגלישה בקרב נוער, בכדי לכוון את העשייה החינוכית בנושא בצורה אפקטיבית.

המחקר, שכלל 19 שאלות, לווה ע"י הסטטיסטיקאי ד"ר עדו ליברמן, ונערך לפני כחצי שנה בקרב כשמונה מאות תלמידים ותלמידות מעשרות בתי ספר שונים - חטיבות ביניים ותיכונים, כאשר רובם המוחלט (90%) מקרב מוסדות לימוד תורניים (ישיבות תיכוניות ואולפנות).

פחות מהציבור החילוני

על פי המחקר, 95% אחוזים מהתלמידים הדתיים מחוברים בביתם לרשת האינטרנט, אחוז כמעט זהה לאחוז השימוש בקרב המגזר החילוני.

עם זאת, למרות מאמצי השיווק של חברות הסינון המסחריות, ופעילות הרבנים והמחנכים בנושא, רק בקרב 16% מהבתים מופעלת תוכנת חסימה פעילה (בקרב התיכונים הדתיים אחוז זה נמוך אפילו יותר, ומגיע ל- 2.4%). אחוז זה נחשף כנמוך במיוחד, בעיקר לאור העובדה שבציבור החילוני, אחוז המשתמשים בתוכנות הסינון מגיע ל- 18%.


מבחינת היקף הגלישה, 28% מהתלמידים העידו על עצמם שהם גולשים שעה ביום. 42% מעידים על עצמם שהם גולשים יותר משעה ביום. ההערכה היא שצעירים כלל אינם מודעים לכמות שעות הגלישה בפועל, ושנתוני האמת הרבה יותר גבוהים מההערכה העצמית שציינו. בנים, אגב, גולשים יותר מבנות.

בעיה חינוכית

הממצא המדאיג ביותר שעלה בעקבות המחקר, הוא ההזנחה של נושא החינוך לשימוש מושכל באינטרנט בציבור הדתי. על פי המחקר רק 8% מההורים מגבילים את שעות הגלישה של ילדיהם, ורק 4% מהילדים זקוקים לאישור ההורים כדי להתחבר לרשת. בנושא ההדרכה הפורמאלית, השיבו 84% מבני הנוער כי מעולם לא קיבלו מאף גורם הסברה על סכנות הגלישה, וגם כאשר זכו להתייחסות שכזו, היא הייתה חסרת משמעות ולחלוטין לא יעילה.


לא מודעים לכמות הגלישה (צילום: shareski-cc-by-sa)


למרות אחוז המשתמשים הנמוך באינטרנט המסונן, נשאר יונה גודמן אופטימי. "האינטרנט המוגן יחדור בעתיד לא רק לבתים דתיים", הוא אומר, "אלא אף לכמות גדולה של בתים חילוניים, בעיקר אלו שיש בהם ילדים ונוער. השאלה היא רק איזה מחיר נשלם עד שנתעורר כולנו לעשות זאת".

כיצד ייתכן שנושא המקיף את עולמם של 95% מהתלמידים לא מקבל התייחסות במערכת החינוך? האם מערכת החינוך נכשלה?

"אציע ניסוח אחר לשאלתך. אין מדובר במצב בו תלמידים אינם מקבלים התייחסות. הם מקבלים התייחסות מדהימה, בהמון נושאים, מתוך מאמץ אדיר של מורים המשקיעים את הנשמה. אך למרות זאת, הם עדיין לא מקבלים הכוונה מספקת בנושא ממוקד זה, שהוא בהחלט מרכזי".


הנתון המדאיג ביותר בסקר מראה כי גם כאשר מורים התייחסו לתופעה, ראו אותם התלמידים כלא רלוונטיים. איך זה יתכן? איפה הבעיה?

"לדעתי, התלמידים רצים קדימה לפני המורים וההורים. להכניס אינטרנט לבית לוקח כמה דקות. להבין שנדרשת תוכנית לימודים שיטתית ולכתוב אותה - לוקח שנים ארוכות. זאת ועוד, חלק מהמורים עדיין משלים את עצמם שאם לפני שנתיים בחודש שבט ניתנה בבית הספר הרצאה חד-פעמית בנושא, זה סימן שהם מתמודדים בצורה מספקת. והרי התלמידים גולשים שעות רבות כל יום (גם בשנת הלימודים), ולא עולה על הדעת שהכוונה חינוכית לנושא כה מהותי ומסוכן תושג על ידי הרצאה חד פעמית. נדרשת תוכנית חינוכית שיטתית ורב שנתית.



אך יש כאן ממד נוסף. המחשבים הפתוחים נמצאים בבתים (בבתי הספר המחשבים ברובם מוגנים). לצערי, ביחס להתמודדות החינוכית לעיתים קרובות הורים סומכים על המורים והמורים סומכים על ההורים. ובינתיים הנוער נופל.


מורים צריכים לארגן הסברה להורי תלמידי בית ספרם, לארגן מבצעי חיבור לספק מוגן וכדומה. אך בעיקר, הורים צריכים להתעורר. 13 שנה אחרי שביל גייטס פתח לנו חלון, עדיין לא קלטנו שבלי סורגים ילדינו עלולים ליפול דרכו החוצה".


יש עתיד

חוברת ההדרכה החדשה

יתכן והעתיד אינו כה שחור שכן בימים אלה מוציאים אתר האינטרנט כיפה בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי חוברת הדרכה שתופץ בתנועות הנוער הדתיות. החוברת שתחשף לראשונה ביום ראשון הקרוב במסגרת הכנס ליהדות חברה ואינטרנט מכילה מערכי פעילות בנושאים שונים הקשורים לעולם האינטרנט כגון: אנונימיות ברשת, התמודדות עם נפילות, התמכרות ועוד.


לדברי נחום אבניאל, ראש צוות הפיתוח של החוברת, "החוברת היא למעשה הנסיון הראשון להתמודד בצורה גלויה וישירה עם נושא האינטרנט על כל המורכבויות שלו. העובדה שהדילמה האם להכניס אינטרנט הביתה אינה עולה בה, הולמת את תוצאות המחקר שכן מסתבר שהציבור החליט להצביע ברגלים ולהאמין באינטרנט".