אני מודה. כששמעתי את המלצות וועדת שניט לביטול חזקת הגיל הרך, ירדו דמעות מעיני. דמעות של שחרור. העליתי בדמיוני את האבות הרבים שלא ראו את ילדיהם חודשים ושנים, אותם אבות שהתיפחו באוזני והתמוטטו מול עיני מעוצמת הגעגועים לילדיהם. אותם "אבות שכולים לילדים חיים" שרבים מהם מהלכים ביננו ונושאים את כאבם הנורא בשקט. זכרתי גם את חלקם שכוחם לא עמד להם ושלחו יד בנפשם.
במשך שנים זועקים האבות הגרושים הללו וזוכים לקיתונות של בוז, צחוק ולעג ציניות זלזול ובעיקר אטימות נוראה, משל אין להם לב. הנה באה וועדת שניט שלאחר דיונים ארוכים ומפרכים באה הודיעה קבל עם ועדה את מה שצריך להיות מובן מאליו - ילד צריך גם אבא, ואבא רק איננו ארנק מהלך גרידא.
מה יהיה התחליף?
כמה מילות הסבר לטובת מי שאינו בקיא - "חזקת הגיל הרך" היא אותה הלכה חוקית הקובעת כי במקרה של גירושין הילדים נמסרים באופן אוטומטי וללא כל יכולת ערעור למשמורת מלאה של האם, והאב מקבל "הסדרי ראיה". הבעיה היא שהמשמורת המלאה נותנת אפשרות לאם לעשות כרצונה. ברצותה תתן לילדים לראות אביהם, וברצותה לא.
למרות ששמניעת פגישה עם האב היא צעד לא חוקי איש איננו כופה זאת על האם. כל העולם רודף אחרי אב שחלילה איננו משלם מזונות, אבל אף אחד לא רודף אחרי האמהות המתעללות שלא מאפשרות לילדים לקבל אבא. כך זה היה לפחות עד היום, שכן הוועדה התיחסה סוף סוף גם לבעיה הנוראה הזו וקבעה אפשרות לסנקציות במקרה של הפרת אחריות הורית, זאת בנוסף להמלצתה לבטל את כלל "חזקת הגיל הרך" הגורף, ולקבוע במקומו קווים מנחים באמצעותם יערוך בית המשפט בחינה דקדקנית של כל מקרה, תוך התמקדות בטובת הילד.
חשבתי על הילדים שלא מבינים לאן נעלם האבא שלהם והאם זה בגלל שהם עשו משהו? האם אבא כועס עליהם? ואולי הוא כבר לא אוהב אותנו? לך תסביר להם שהחוק הישראלי איפשר לפשעים כאלה להתרחש וזה לא אבא.
חשבתי על כך שעכשיו כבר אולי לא נשמע באולמות בית המשפט ובתי הדין הרבניים את המשפט: "אתה רוצה את הילדים? אין בעיה, תביא לי יותר כסף, ותשאיר לי את הבית ואת האוטו".
הבעיה היא מה יחליף את חזקת הגיל הרך. אני חושש מאד שארגוני הנשים יתבעו את חזקת המטפל העיקרי, דהיינו שמי שטיפל בילדים רוב הזמן הוא יקבל את הילדים למשמורת מלאה, ואז פשוט נחזור לאותו מצב רק עם שם אחר.
לכן, זה הזמן לקרוא למשמורת משותפת כברירת מחדל - אם יחליטו ההורים במשותף לעשות זאת, מה טוב ואם לא יחליטו ביניהם על כל הסדר אחר. אך ההחלטה המפלה הבלתי שוויונית שמתעלמת מצרכי הילד חייבת להעלם מהעולם.
וועדת שניט ניפצה את האקסיומה לפיה משפחה משמעותה אשה בלבד. וועדת שניט הזכירה לכל העולם שבמשפחה יש גם ילדים, ואפילו אבות, ולא פחות חשוב מכך גם סבים וסבתות שהוועדה הכירה לראשונה בזכותם על הילד, ולמעשה בזכות הילד לסבים וסבתות משני הצדדים.
בואו נתאחד לטובת הילדים
זה גם הזמן לקרוא לאחיותינו הנשים הגרושות - חברות יקרות, אנחנו יודעים עד כמה אתן סובלות מהגירושין וכמה עוולות יש כלפיכן. אל תקפצו ותגידו "אבל גם אנחנו סובלות" או "אנחנו סובלות יותר מכם". חברות יקרות, גירושין זה לא אליפות העולם ב"מי סובל יותר". אנחנו באותה סירה!
שותפות יקרות, צמצום העוולות כלפינו זה לא אומר שלא מכירים בסבלותיכן, או שחושבים שאתן חיות בכיף ללא קשיים, ואתן סתם מתעללות בגברים, והנה עוד פעם דופקים את הנשים. אלה שטויות.
אבל דעו לכן, המשך הלחץ על גברים ושלילת שמחת חייהם וחירותם לא יוליד דבר חוץ מעוד שנאה ועוד סבל.
נכון, יש גברים סרבנים, ויש גברים אלימים ואפילו רוצחים. יש סרבני מזונות, ויש סרבני גט וסחטנים, ויש אבות המתנכרים לילדיהם. אבל יש גם נשים סחטניות, ויש נשים שמונעות מילדים את אבותיהם. יש נשים אלימות ויש אפילו רוצחות. יש סרבניות גט ויש אמהות שמתעללות בילדיהן.
הענין הוא שרוב הנשים אינן כאלה, וגם רוב הגברים. לכן, בשם הרוב הנורמטיבי של שני המינים אני קורא - די למלחמות! בואו נתאחד למען הילדים שאוהבים אתכן.
וגם אותנו.