תוכן הכתוב בספר בראשית ובספר שמות, מספק הזדמנות מצוינת למחנכים בגיל הרך לדון עם הילדים בנושאים ערכיים. התנהגותן של חלק מהדמויות מאפשרות להעלות לדיון שאלות הנוגעות לדת ומוסר. הילדים המגלים עניין בסיפור, נחשפים לעמדות ערכיות ותיאולוגיות שלא תמיד מזדמנות להם במקצוע אחר.
השפעתו החינוכית של הטקסט המקראי הינה הן בזכות תוכנו של הכתוב והן ממבנהו של הסיפור, הממזג את האירועים השונים המרכיבים אותו ליחידה מסוימת. בסיפורים המקראיים, ובמיוחד בסיפורי בראשית, העלילות מתרכזות סביב גיבורים מקראיים המוצגים כבני אנוש. דמויות אלו פועלות לרוב בתוך קונטקסט משפחתי ולכן קל לילדים להזדהות עימם. הזדהות זו של הילדים במסופר מעניקה, משמעות נוספת ומשמעותית לעולמם ולניסיון חייהם.
במהלך לימוד ספר בראשית נתקלים הילדים כאמור, בסיפורים הכוללים דילמות ערכיות, מוסריות ותיאולוגיות, כמו: רצח הבל על ידי קין, המבול, עקדת יצחק, גניבת הבכורה על ידי יעקב וכדומה.
במאמר זה אחשוף לפניכם שיחה שהתקיימה באחת ממסגרות הגיל הרך במהלך לימוד סיפורי התורה. אנתח אותה ואסביר כיצד להתמודד עם הדילמות שהועלו ע"י הילדים.
שיחה שנערכה סביב הנושא "קבורתו של אברהם במערת המכפלה":
מחנכת: אתם יודעים ילדים שאברהם נקבר במערת המכפלה, מי קבר אותו?
ילד: יצחק.
ילד: והעבד.
ילד: ורבקה.
ילד: למה הוא לא נקבר בגן עדן?
מחנכת: גן עדן זה לא מקום קבורה אבל אני מקווה שהנשמה שלו עלתה לגן עדן.
ילד: בטוח שהנשמה שלו בגן עדן. כי הוא היה צדיק.
ילד: ומה אם האדם לא היה צדיק?
ילד אחר עונה: אז הוא הולך לגיהנום.
ילד: אי אפשר להיקבר לבד.
ילד: יש לנו בית קברות במושב.
ילד ממשיך בתיאור: יש לנו אמבולנס במושב ששם שמים את המתים וכל פעם שאדם מת שמים אותו שם ואז...
ילד אחר נכנס לתוך דבריו: אבל אם שמים אותו שם מה קורה לו כשהוא נכנס לאדמה?
מחנכת: כמו שאמרנו הנשמה שלו נמצאת בגן עדן ושם טוב לו.
דברי הילדים משקפים את הצורך שלהם לדבר על נושא המוות; הם התעניינו בתהליך שקורה לאדם מרגע פטירתו ועד קבורתו. כמו כן, בשיחה שהתפתחה הועלו המושגים: גן-עדן, גיהנום, ונשמה. כאמור, סיפור קבורתו של אברהם בתורה סיפק לנו הזדמנות לפתח שיחה סביב מושגי המוות. לדעתי, יש צורך לדבר עם הילדים על נושא המוות, במיוחד לאור האירועים הקורים בארץ אולם יש להבין שהמושגים שהוזכרו אינם מובנים לילדים כלל. הטיפול במושגים מופשטים אלו הוא ראשוני ומשמעותם העמוקה תתבהר לילדים במהלך השנים הבאות.
כמחנכים אנו צריכים להתלבט ביחס לדרך העברת התוכן והמושגים המופיעים במקרא וכיצד להתאימם לילדים הצעירים, אולם אין לחשוב על האפשרות לבטל את שיעורי התורה בגיל הרך. מתוך המחקרים השונים שנכתבו בתחום זה, ברור שניתן לתווך לילד הצעיר את כל הנושאים בספר בראשית, התנאי להצלחה טמון בהכנה טובה של המחנך לפני השיחה. כאשר יש למחנך ידע רחב הן על יכולתם הקוגניטיבית של הילדים בגיל הרך והן בקיאות בתוכן הנלמד, לימוד המקרא הופך לנחלת הילד הצעיר.
אין ספק, החינוך למוסריות ראשיתו באחריות סוכני הסוציאליזציה הבאים באינטראקציה עם הילד, וסביבתו של הילד הינה הגורם המרכזי המשפיע על פיתוח יכולתו המוסרית והערכית.
ד"ר מיכל אונגר משמשת כמנהלת האגף לגיל הרך ב"אמונה"