מכתב לרמטכ"ל משמיניסטית: אני לא רוצה להיות גברית

הסיפורים ששמעתי על שמירות משותפות, על פגיעה ביכולת ללדת, על חוסר צניעות. הרב אבינר כותב לרמטכ"ל בשם שמינסטית שרוצה להישאר נשית

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 29/01/17 10:21 ב בשבט התשעז

מכתב לרמטכ"ל משמיניסטית: אני לא רוצה להיות גברית
דובר צהל, צילום: דובר צהל

כבוד הרמטכ"ל

שמעתי שאתה חולה. אז רפואה שלמה מכל הלב.

הרבה, הרבה בריאות.

שמי ענת כהן, כיתה י"ב אי שם בארץ, רציתי לשאול אותך משהו ולא ידעתי איך, אז אמרו לי שאכתוב לאיזה רב והוא כבר ידע איך להעביר לך.

אז קודם כל שתהיה בריא, אתה וכל החיילים .אתם באמת עושים דבר חשוב, הכי חשוב, אני אוהבת אתכם. אני רואה חייל במדים, אני מתמוגגת.

אז רציתי לשאול אותך שאלה. הצהרתי בפני שופט שגיוס אינו תואם אורח חיים שלי וקיבלתי פטור. אבל פתאום קיבלתי זימון לצבא, וגם חצי מהכיתה שלי, שאלו אותו כל מיני שאלות על דת שלא ידעתי לענות, ואז אמרו לי שנפל הפטור שלי. אני לא יודעת כל הדברים האלה, אני לא דוסית, אני שומרת שבת וכשרות ועוד כמה דברים. אבל אני מרגישה שצבא זה לא בשבילי בתור בת ישראל, אני מרגישה שזה יפגע בי. אז אולי תסביר לי, הרמטכ"ל היקר, למה רוצים להכריח אותי.

גם ספרו לי חברות כל מיני סיפורים, שממש לא נותנים לי חשק להתגייס. תגיד, אתה יודע שבפילבוקס נשארים לבד חייל וחיילת יומיים. אני לא מדברת על להיות דתי, אלא להיות נורמלי, אתה חושב שזה נורמלי.

ואתה חושב שזה נורמלי שחייל מתאמן בסחיבת פצוע על חיילת?! אתה חושב שזה נורמלי שחייל וחיילת מתאמנים יחד בקרב מגע ומתאבקים על הרצפה?!

תגיד, היית שמח אם בתך היית מד"סית במכנסיים קצרים,קצרים, ואחר כך באוהל החיילים מדברים עליה, אני מתביישת לחזור על המילים, ולפעמים אומרים לה בפנים.

תגיד, זה בסדר שיש מקלחות משותפות בנים בנות. מה, אין כסף לצה"ל לבנות עוד ביתן קטן. אני לא מאמינה!

זה מוצא חן בעיניך שחיילים וחיילות ישנים באוהלים קרובים כשהיריעות מורמות? אני בטוח שלא.

האם אתה יודע שנהגת המר במדבר, אסור לה להתרחק מן הרכב, אז היא עושה צרכיה לנוכח החיילים? אולי אינך יודע...

האם אתה יודע שצוות טנק לא יוצא ממנו יום-יומיים-שלוש, שם צפוף צפוף, וחייל מטיל שתן בשקית מיוחדת, ועושה צרכיו הגדולים בקסדה שלו מצופה בשקית מיוחדת? אני לא רואה את עצמי שם. ממש לא. ואם אני במחזור, מה אעשה שם.

יש בנות שמתאפקות ללכת לשירותים כל הלילה או יותר, כי מתביישות, וחוטפות מחלות ונזקים. תגיד, זה לא טירוף?! מלבד אלו , לא בודדות, אלא רבות, שחוטפות שברי מאמץ, ואפילו אבדן כושר לידה. אתה שומע אותי, אדוני הרמטכ"ל, אני לא רוצה שברי מאמץ! ואני רוצה ללדת!

כמובן, אני רוצה ללדת לא בצבא!! כי הראו לי סטטיסטיקה כי כל שנה 900 בנות נכנסים להריון בצבא ו-600 עושות הפלה. זה לא אני. ממש לא. גם הראו לי שראש אכ"א כתב שיש עליה מדאיגה בדיווחים על הטרדת חיילות על ידי חיילים וקצינים. תודה רבה! אני לא מעוניינת.

אתה ודאי יודע שבשק"ל מוכרים אמצעי מניעה. אך אתה אולי לא יודע שביחידות מעורבות זה נגמר בשק"ל. ואולי אתה לא יודע שבמסיבות בנים בנות יש לפעמים אמצעי מניעה בפינת הקפה. אני לא יודע מה אתה חושב על זה, אבל אותי זה ממש מגעיל.

יש לי עוד סיפורים רבים. לא חריגים אלא רגילים. אבל לא צריך. אתה יודע יותר ממני. לכן אני מעדיפה לשאול אותך שאלה כללית כזאתי. תראה, בבית ספר שלנו יש חוג ספרות שאני אוהבת. אז קראנו שני סיפורים של גטה, אחד גרמני. אני ממש לא אוהבת גרמנים, גם לא כל כך את הסיפורים האלה, אבל מאוד התחברתי לדמויות הנשיות שם. אז בסיפור פאוסט, מי שמצילה את הכל, זו צעירה אחת, גרטכן. ואיך היא מצילה? על ידי תמימותה, צניעותה, עדינותה, טהרתה. אוי כמה אני מתחברת אליה. ועוד סיפור, על איפיגניה שמשפיעה על ידי טוב ליבה, נוכחותה המרגיעה והמרוממת, הרוך המתמיד שלה, הטוהר הבתולי שלה. כך אני רוצה להיות, אני לא מבינה ביהדות, אבל אם זה יפה לגרמנים, ודאי זה יפה לנו.

אני לא רוצה להיות חיילת קשוחה, מפקדת קשה, גברית.

אני רוצה להיות נשית. מותר לי? תגיד אדוני הרמטכ"ל, מותר לי?