שאלה
מתי זרם ביהדות יוצא מתוך "70 פנים לתורה"?
(אינני מדבר ח"ו על הרפורמים והקונסרבטיבים שכלל לא נכללים בתוך ההגדרה "זרם" אלא הם יותר כמו דת אחרת)
ידוע לי שהמילה זרם היא לא הכי מתאימה לשאלה הזו מכיוון שהיא יכולה להטעות אנשים שעלולים לחשוב שזרמים ביהדות הם כמו זרמים בדתות אחרות.
אינני מתכוון לפירוש הגויי למילה זרם.
אני מתכוון לזרמים ביהדות כמו חרדים-לאומיים, ברסלב, חב"ד, אורתודוכסיה מודרנית, חרדים ליטאים/ספרדים וכו´.
אמקד את שאלתי ואני מצטער שאני הולך סחור סחור.
הזרם היחידי שיש עליו מחלוקת האם הוא בתוך 70 פנים לתורה הוא האורתודוכסיה המודרנית שהגיעה מארה"ב לארץ ומתבטאת כיום בישיבות ליברליות, הקיבוץ הדתי, נאמני תורה ועבודה. יש עוד שמות בארץ לאורתודוכסיה המודרנית - "דתיים-לייט","דתיים ליברלים" וכדומה.
השאלה שלי היא כיצד אני יכול לדעת מתי בן אדם או רב או זרם או כתבה או רעיון חוצים את הקווים אל מעבר ל70 פנים לתורה וכבר גולשים אל עבר הקונסרבטיביות או מגיעים לידי כפירה מסוימת באחד מעיקרי התורה.
ידוע לי שבתוך האורתודוכסיה המודרנית יש את הישיבות המסוימות שהן בסדר גמור, ואת הרבנים שהם בסדר גמור. אך ידוע לי גם שיש כאלו שאינם בסדר כלל וכלל והם תומכים בעניינים כמו מניינים משותפים, ושינוים קטנים בהלכה, הקרן החדשה, מכון הרטמן, או שיח בין-דתי עם נוצרים שהוא מסוכן מאד וכל מיני שיתופי פעולה מסוכנים עם גופים מסוכנים לעם ישראל.
איפה עובר הגבול? המטרה שלי בסופו של דבר היא לדעת לפצל את האורתודוכסיה המודרנית לשתיים:
הראשונה - בתוך 70 פנים לתורה.
השנייה - שחצתה את הקווים אל ליברליות מופרזת ואל אבדון רוחני/הלכתי/וכו´.
אשמח אם הרב יוכל לעזור לי בשאלתי זה עניין שמטריד אותי רבות מכיוון שאני מכיר אדם שנמצא באורתודוכסיה המודרנית ולעניות דעתי הוא אינו מבדיל מתי הוא קורא ספרים מהצד הטוב של האורתודוכסיה המודרנית ומתי זה כבר גולש לקונסרבטיביות ואף לרפורמיות או פשוט גולש אל מחוץ לקווים.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
פשוט שיש מגמה של ציבור גדול על הוגיו שאינם רואים עצמם כפופים לגדולי הדורות ולמוסרי התורה הזקנים בדור הנוכחי. בבחינת קטיעא מטורא דסיני, ויש להזהר מזה מאד, משום שהכל נראה דומה בימינו.
הדרך להבחין מי לנו מי לצרינו, היא ע"י מבט עקבי על פסיקותיו של אותו אדם.
אם הוא פוסק הלכות ללא מקורות של הפוסקים אלא מכריע מתחושותיו וסברות כרסו שלא כפי כללי הפסיקה, מתיר את מה שאסרו הפוסקים בדורות עברו, מחדש כמעט בכל דבר, מתקרב להוגים רפורמים בדעותיו, או שגדולי זקני ישראל רואים בו בעיה- אזי אין להתקרב אליו, אלא להלחם בדבריו.
אם אינו כך, אלא מביא מקורות מגדולינו, אינו מכריע כנגד דורות קודמים, אינו מחדש בכל דבר אלא לעיתים הראויות ובענווה, מתרחק מהוגי הרפורמה, וגדולי החכמים אינם רואים בו בעיה- אזי הוא כשאר חכמי ישראל ויש לנהוג בו כל הלכות ת"ח, אף אם סגנון דיבורו מודרני וכו´.
כל טוב