זהירות בדרכים חינוך חובה מהתורה?

לשואל שלום
שאלה טובה וחשובה שאלת. ברוך תהיה.
כתוב בתורה: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ [וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ] כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ". והוסיפו ופירשו חכמים שכוונת התורה במצוות המעקה ללמדנו מצווה כללית: שניזהר ונישמר מכל הסכנות.
וכתב הרמב"ם: "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, [מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה], שנאמר: 'הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד'. ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאים לידי סכנה - ביטל מצות עשה ועבר על 'לֹא תָשִׂים דָּמִים' ". בורא עולם פוקד עלינו לשמור על נפשותינו מאוד, ואין הכוונה רק שלא להתאבד, אלא הכוונה להתרחק מן הסכנה ולהיזהר. וכן פסק מרן השלחן ערוך.
בסכנה ברורה (קיר נטוי) האיסור הוא מהתורה, ובחשש סכנה (דגים ובשר) איסורו מדרבנן.
ברור לכל בר דעת שחוקי התנועה לא נקבעו סתם בשרירות לב כדי להרגיז את הנהגים, אלא הם נקבעו על ידי אנשים מומחים שבדקו וחקרו את הנושא, והגיעו למסקנה שבמהירות כזו או בעקיפה במקום זה וכדומה, [ישנה סכנה ברורה], וממילא [אדם העובר על חוקים אלו עובר על איסור התורה].
וכך פסק ראש ישיבת מרכז הרב לשעבר, הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל אמר שאדם הנוסע במהירות גבוהה (שמקובל להעניש עליה) או אדם שאינו מציית לשאר חוקי הבטיחות, עובר על איסור דאורייתא. והוסיף הרב אליעזר מלמד שליט"א שגם אם שיחק לו מזלו ושום תאונה לא ארעה לו, מכל מקום בזה שלא נזהר עבר על איסור תורה, שכן התורה צוותה להיזהר.
ובכלל זה כתבו אחרוני דורנו, הגאונים רבי יצחק וייס ורבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, כי חובה על האדם להזהר בנסיעה במכוניתו שלא ינהג במהירות מסוכנת, וכן עליו להקפיד על תקינות בלמי המכונית וכדומה, שלא יביא את עצמו ואת האחרים לידי סכנה חס ושלום.
בנוסף למצוות התורה של שמירת הנפש, העובר על חוקי הבטיחות עובר גם על איסור לעבור על [תקנת הקהל]. לא כאן המקום לבאר מבחינה הלכתית את התוקף של תקנות הקהל, אם מצד "הפקר בית דין הפקר", או מצד "דינא דמלכותא דינא" לפי רוב הפוסקים, או מצד גדרי שותפות. אך בכל אופן ברור, שכל זמן שהחוק איננו סותר את ההלכה, יש לו [תוקף מחייב].
אסיים במעשה באדם שעמד למשפט תעבורה, ובא לבקש ברכה מהסטייפלר. הרב גער בו בנזיפה, "אם אתה מסכן חיי אדם, אתה ראוי לעונש החמור ביותר!".
לסיכום, ולעצם שאלתך: כחלק אינטגרלי מחובתנו לחנך את ילדינו לשמירת תורה ומצוות, [מצווה וחובה עלינו לחנכם לשמירת מצווה חשובה זו של זהירות בדרכים].
(מקורות: דברים כב,ח | ספרי שם | רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא | שולחן ערוך חושן משפט סימן תכז סעיף ח | סמ"ע שם סעיף קטן יב | בבלי ברכות דף לב, ב | מהרש"א שם | ילקוט יוסף עמוד שצו | ספר מאיר נתיבים עמ' 19 | )
יהי רצון שיקויים בנו "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ". אמן.