כפייה חילונית בבית החולים

שאלנו את השואלת באיזה בית חולים מדובר והאם היא פנתה לרב בית החולים ושוחחה איתו על העניין.
תגובתה הייתה שמדובר בבית חולים פרטי והיא לא יכולה להגיד את שמו, ואין שם רב שאפשר לדבר איתו.
להלן התשובה ששלחנו לה:

לאחות היקרה!
אנו שולחים לך 2 תשובות שכתבו לך 2 חברים. נשמח מאד אם הגולשים שקוראים את התשובות יוסיפו עצות או רעיונות שיוכלו להועיל.

תשובה 1: שלום!
הקב"ה עוזר לנו לגדול בכל מיני דרכים. לפעמים דרך שפע של טוב, לפעמים דרך ייסורים, ולפעמים דרך ניסיונות. הנה את, למשל, עומדת עכשיו בניסיון קשה. למדת מספר שנים מקצוע לא קל, השקעת, התאמצת, הצלחת ברוך ה'. עכשיו הגעת לפרק שכל תלמידה חכתה לו – מציאת עבודה – אבל אוי ואבוי למה שמצאת. מקום אטום, בלי יחס אנושי וכבוד למישהי שונה מעט, התעקשות על דברים שאינם העיקר, וכפייה חילונית כאילו אנחנו נמצאים במדינה חשוכה ולא דמוקרטית מודרנית. יש לך אפשרות לנצל את הניסיון הזה כדי להגיד לקב"ה: אתה הענקת לי כל כך הרבה טוב מאז שנולדתי. עכשיו תורי להוכיח את הנאמנות שלי כלפיך, ואני אעשה זאת. אני אעמוד בניסיון. אני אצטרף ליהודים הרבים לאורך הדורות שקידשו שם שמים. לא במותם, אלא טוב מזה – בחייהם. יראו אנשים בבית החולים הזה שיש משהו בעולם שהוא חזק מקריירה, כסף, והצלחה זמנית. יש אנשים שדבקים בעקרונותיהם, באמונתם, בדתם. לא כל אחת יכולה לעשות קדוש שם שמים כזה. דווקא את הזדמנת לסיטואציה כזאת, בחברה חילונית, אטומה, קטנונית, כי הקב"ה חושב שיש לך כוחות לעשות קידוש ה' כזה. כמובן שזה גם יוסיף לך ניקוד בתחום השידוכים, אך זה עניין משני (עם כל חשיבותו הגדולה, אין חולק). גם אם עד עכשיו נכנעת ולבשת את החלוק הסטנדרטי, את יכולה לשנות כיוון. להגיד: פחדתי, נכנעתי, הרגשתי בודדה מול מערכת שלמה, ועכשיו תפסתי את עצמי בידיים ואני חוזרת למה שאני באמת: בחורה דתייה, צנועה, שומרת הלכה, שלא מתכוונת למכור את דרך חייה בשביל עבודה.
עד כאן הכלל. באופן מעשי – יש כמה דרכים איך ליישם אותו. תוכלי לכתוב למנהל בית החולים מכתב עם כמה העתקים. לראש העיר, לרב העיר, לרב בית החולים אם יש דבר כזה, או מי שנותן תעודת כשרות למקום, למבקר המדינה. במכתב תכתבי על הרגשתך והחלטתך, תכתבי שגם חוקי המדינה אוסרים לכפות עובד על דתו. תכתבי שגם צבור דתי, שגר בכל מקום, שמח לראות שיש מישהי דתייה בצוות. יש אנשים רבים שזה יכול לתת להם תחושה יותר ביתית ויותר אמון בבית החולים. אם זה לא יעזור תוכלי לפנות לחבר כנסת דתי בבקשה שיעזור לך במאבקך. פרסום הסיפור שלך בעיתון לא יוסיף כבוד לבית החולים. עליהם לדעת שיש להם מה להפסיד. אם את מוכנה להיאבק – תוכלי לתרום הרבה לצורה הבריאה של החברה שלנו. רק לדוגמא: דסי רבינוביץ ז"ל נלחמה בזמנו ברופאים שלה. היא קבלה חשיפה בטלויזיה והרבה עידוד ותמיכה, כי מאבקה היה צודק והביא לשיפור פני החברה. אם מאבקך בבית החולים הזה לא יצליח – לדעתי את לא צריכה להיות מפוחדת מדי על מקום עבודה. ידוע שבמקצוע הזה אפשר למצוא עבודה גם בתקופת מיתון. ואם את רווקה – תוכלי גם לנייד את עצמך למקום יותר מרוחק, שמתאים לך יותר.
בהצלחה!
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il

תשובה 2: שלום לך.
ראשית כל הכבוד על הרצון להיאבק בעד זכויותייך ולהיות נאמנה לדרך החיים שלך על אף הקשיים. ההתנהגות של בית החולים במקרה הזה אינה מוצדקת לחלוטין. יש כאן הפלייה שלא תעמוד במבחן בבית המשפט. אם תצאי למאבק בעניין – את תנצחי. בית החולים לא יוכל לכפות עלייך ללבוש מדים לא צנועים.
אלא שבמערכת פרטית כזו קו כזה עלול להוביל לפיטורין בתירוץ אחר מדומה, ובכל מקרה לא יהיה לך נעים לעבוד במקום כזה אחרי ש'נלחמת' בהם חזיתית, וגם ההתייחסות אלייך מצד האנשים לא תהיה אוהדת. כדאי לנסות לעשות בצורה חכמה מבלי "להכריז מלחמה". אם יש ממונה על כוח אדם, ניתן לפנות אליו בצורה מנומסת אך ברורה ולהסביר את הבעיה. מצד אחד, כמה רוצים לעבוד כאן, כמה המקום מקצועי וכו' (בהנחה שזה נכון). מאידך, יש כאן כפייה אנטי דתית שכנראה בטעות מקורה וכו'. אולי זה יעזור.
אציע לך 2 כתובות נוספות שאולי יוכלו לסייע לך: א. פני אל הרב אבי רזינקוב, הרב של בית חולים איכילוב והתייעצי איתו בעניין. ייתכן שהוא יוכל לעזור לך. ב. פני למכון פוע"ה – המכון לפוריות ורפואה על פי ההלכה (026515050), אמרי להם שאנחנו הפנינו אותך וספרי על בעייתך. זהו מכון חשוב ורב מוניטין שיש לו השפעה רבה ויכולת פעולה בכל בית חולים בארץ. הם יידעו ללחוץ בנקודות הנכונות ולסייע לך בדרכי נועם להשיג את מטרתך מבלי שתיפגעי מהעניין.
נשמח להתעדכן בהתפתחויות
שלך
אריאל, חברים מקשיבים