הוא היה רבנו, איך הרב אליהו והחלבן טעו?

שלום

לא אתיחס למקרה שלא הסתיים הבירור בו במשטרת ישראל.

אתם במצוקה, ועל כן נביט ביסוד העקרוני המנחם-

הקב"ה נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. התורה הזו מסורה בידי גדולי הדורות הקדושים והטהורים המעבירים אותה הלאה.
לעיתים נדירות מתגלה דמות הקשורה לעסק התורה שיש בה פגם מאד עמוק עד כדי עריות וכדומה. לפעמים הדבר נגרם מרום מעלת האיש המטשטשת את יכולתו להתמודד, ולפעמים הדבר נגרם מיצר נמוך ודמות שעמדתה הרוחנית הפנימית אינה כפי הנראה כלפי חוץ.

כאשר זוכרים שהעיקר הוא נותן התורה והתורה עצמה, והם אשר מרוממים את הדמויות הרבניות, אזי לא ניזוקים כאשר אחד מהם נופל. משום שהשליח נפל ולא התוך. אין התורה ואין כלל ישראל תלויים באיש כלשהו, אלא להיפך, האנשים כולם תלויים בהם קדושים ככל שיהיו.

גם ביחס לרבנים טובים וקדושים שאינם חוטאים, יש לזכור את העקרון הזה. הם בבואה של שכינת ד´ השורה בישראל, הם מוסרי התוה"ק ולכן אשרי מי שדבק בשורש האלוקי ומתוך כך בענף הרבני, ואוי למי ששם עיקר חייו בענף ואינו זוכר את השורש. רק אל ד' נשואות עינינו, ומתוך כך אל שליחיו. ולא להיפך.

הרבנים שהזכרת אינם רואים ברוח קדשם כל פרט בעולם שהרי אפילו מנביאים ד' מסתיר דבר לפעמים, וק"ו מבעלי רוה"ק.
לו ידעו מעשים רעים של מישהו ודאי היו אוסרים על כל קרבה לטומאת המידות שלו.

העיקר הוא לשוב אל ד' ואל תורתו, אל מסילת ישרים, אל עמל התורה, אל דבקות בגדולי עמלי התוה"ק.

כל טוב