איך אפשר לומר על משהו רע 'הכל לטובה'?

וואלק. מבאס.
לחכות למשהו. להתכונן. לרצות. לחלום שאת כבר שם.
ואז 'פוף' אחד גדול והכל מתנפץ, כי בדיוק הראש שלך התחיל לכאוב והחום שלך החליט לעלות.
בכלל לתכנן X ולדמיין את זה כבר קורה, ואז לגלות שאת בכלל ביקום מקביל במציאות Y, זה באמת לא פשוט.
ואז מגיעות כל הנשמות הטובות ואומרות לך: 'מאמי, הכל לטובה',
ואת מסתכלת על הסיסמה הכל כך מוכרת הזאת, ובא לך להעיף אותה לכל הרוחות,
כאילו איך בדיוק מסתדרת הבאסה העולמית שלך עם 'טוב'?
אז בואי נעשה קצת סדר בחיים:
נכון שאומרים ש'הכל לטובה', אבל הדיוק של המשפט הזה זה:
'לא הכל טוב, אבל הכל לטובה'.
לא תמיד אנחנו מבינים בעיניים שלנו מה טוב במה שקורה לנו.
זה יכול להראות קשה. מבאס. עצוב. לא פשוט. מתוסבך.
ככה שמשום כיוון לא נצליח להבין מה הקשר בין 'טוב' לבין מה שקרה לנו.
אבל, באותה נשימה אנחנו מאמינים שיש פה מנהיג לעולם. שמכוון ומנהל את הדברים.
ושהקב"ה הוא אבא שלנו, אוהב אותנו ורוצה בטובתנו,
ואולי יום אחד נבין מה היה בזה 'לטובה', ואולי אף פעם לא נבין,
אבל מתוך אמונה גדולה ומתוך זה שאנחנו משליכים את עצמנו עליו,
אנחנו מאמינים שהוא לגמרי יודע איך, כמה ולמה הוא מנווט אותנו בעולם הזה, בסיפור דרך שלנו, עד שנגיע ליעד.
לא תמיד קל להאמין שיש השגחה מדוייקת לכל המהלכים פה, ואנחנו לא תמיד מבינים אותם (או יותר נכון לומר: רוב הפעמים לא מבינים אותם),
אבל חלק מהעבודה שלנו והאמונה זה לשאת עיניים לשמים, לסמוך על ריבונו של עולם, להאמין בו וללכת איתו.
מה שקורה – קורא!
שזה אומר: שמה שקורה לך, מתרחש, בחיים – קורא לך, מזמין אותך, לגדילה מהעניין הזה.
מקווה שהדברים קצת יותר ברורים עכשיו.

שבת שלום וחג שמח
רינת
rintz3@gmail.com