שאלה
שלום רב וחג שמח
ברצוני לשאול על מעמד הר סיני בעייני הרמב"ם כפ שמופיעה במורה נבוכים פרק ל"ג.
הרמב"ם אומר שם שבני ישראל שמעו את הקול והבינו מתוכו בצורה מושכלת וחלקם גם נבואית (למי שיכל )את שני הדברות הראשונים.
1)שאלתי היא אם אופי הקול היה מכוון למה שהשיג העם?
כלומר אם הקול היה אחר (נגיד הקול של הדיבר השמיני) הם עדיין היו מבינים (משום שיש בינהם שהגיעו לנבואה) את תוכן הקול? (על פי הרמב"ם כמובן)
אני שואל משום שמצאתי שבט אפרקאני הטוען כי קול האלוהים שלהם נשמע מתוך מהרה (קול של אישה אחוזה דיבוק) וכולם עולים למערה הזו לשמוע את הקול. רק ראש השבט מבין את הדיבור שאר העם לא.
לכן אני שואל בעניין הרמב"ם. 2)מה ההבדל בין מה שהרמב"ם אומר לבין התיאור של השבט שציינתי?
3)האם דבריו של הרמב"ם בהלכות יסודי התורה בו הוא אומר "ובמה האמינו בו, במעמד הר סיניי: שעינינו ראו, ולא זר, ואוזנינו שמעו, ולא אחר- -האש והקולות והלפידים. והוא ניגש אל הערפל, והקול מדבר אליו; ואנו שומעים: משה, משה- -לך אמור להם כך וכך. מכוונים להמון והוא לא האמין בכך ששמענו מפרשות את הדיבור או שהוא עומד מאחורי הדברים?
בתודה וחג שמח
איתי.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
כל מה שאנו אומרים על מעמד הר סיני הוא השערות. אין אנו יודעים בוודאות מה אירע שם, ואין אנו יודעים לומר מהי שמיעת קול אלוקים חיים מתוך האש.
לאורך הדורות כולם ענו חכמי ישראל על שאלות אלו לאור העולה מהפסוקים, הסברא הישרה, המסורת שהם קיבלו וכדו'. לפיכך התשובות מאוד מגוונות ומאוד שונות. סביר מאוד להניח כי יכולת הקליטה של כל אחד הייתה שונה, ולפיכך כל אחד קיבל את דברי אלוקים חיים בצורה שונה מחברו; סביר מאוד להניח שקול אלוקים זה לא היה "קול" במשמעות הפשוטה של המילה, ובכלל הפסוק "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול" מעלה הרבה אתגרים פרשניים – מה אמר משה, ומה משמעות הקול האלוקי, ועוד ועוד.
השבט האפריקאי לא רלוונטי לנושא הזה. העובדה שהם אומרים שהם שומעים קולות מתוך מערה אומרת רק דבר אחד פשוט: הם אומרים שהם שומעים קולות בתוך מערה. מה לזה ולמעמד הר סיני ?
למה לחשוב שהרמב"ם הפנה דברים אלה להמון, ולא האמין בהם במלוא מאודו, כמצופה מכל יהודי ?
כל טוב