ידיד שלי מחפש את האמונה שלו

שלום לשואלת היקרה!
וסליחה על האיחור הענק בתשובה...

קראת לאמונה שריר, ואולי יש משהו נכון בכינוי הזה.

חברה שלי למדה חינוך גופני. אני חשבתי שהן כל היום מתעמלות ועושות ספורט ואיך שיתחילו הלימודים היא תהיה בכושר חבל על הזמן...
אבל מסתבר שכדי לעשות כושר ולחזק שרירים צריך ללמוד קודם תאוריה. הרבה תאוריה. לא, לא התאוריה של הנהיגה, תאוריה של גוף האדם. על כל שריר ושריר שהיא למדה לעבוד עליו ולאמן אותו, היא למדה קודם על המבנה שלו, ותפקידו וכו´.

אני חושבת שגם כדי לחזק את האמונה צריך להבין קודם מה זו אמונה, ומה בעצם אנחנו רוצים לחזק.

הרב קוק מסביר ש:
"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה, שצריך להדריך אותה בתכונתה. וכשאין משחיתים את דרכה הטבעי לה, איננה צריכה לשום תוכן אחר לסעדה, אלא היא מוצאה בעצמה את הכל. בעת החלש אורה, אז בא השכל והרגש לפנות לפניה דרך. "

(מתוך מאמרי הראי"ה, אורות האמונה, הנה קישור לויקיטקסט:
http://he.wikisource.org/wiki/מאמרי_הראיה/מאורות_האמונה
אבל אני חייבת לציין שזה לא בעברית קלה במיוחד)


קצת קשה להגדיר מה זו אמונה, אבל מסתבר שהיא לא שכל וגם לא רגש. היא משהו אחר, משהו שנמצא בנו, באופן טבעי, חלק מהנשמה שלנו.
כשהאמונה נחלשת, אז באים השכל והרגש לעזור לחזק אותה.

אני חושבת שלכולם כמעט יש בשלב מסויים שאלות באמונה. זה חלק מההתבגרות שלנו. כשאנחנו מפסיקים לעשות כל מה שאומרים לנו כי "ככה" ומתחילים לשאול "למה?" זה סימן שחשוב לנו להאמין באמת, ולא להסתמך רק על זה שההורים שלנו מאמינים. זה תהליך נורמלי ובריא שהופך את האמונה שלנו לאמיתית יותר.

אבל איך עושים את זה?
הרב קוק אמר לנו שהרגש והשכל הם אלה שיכולים לעזור לאמונה.

לגבי השכל, יש המון הוכחות שכליות למציאות הקב"ה בעולם. אבל שכל ומדע זה משהו שתמיד אפשר לערער עליו, (במדע היום הכל תאוריות, שום דבר לא ודאי) ככה שאי אפשר לסמוך רק עליו.
והרגש, הוא הפכפך ולא יציב, אז גם עליו אי אפשר לסמוך...

צריך את שניהם. ובמינונים ובדרכים שמשתנות מאדם לאדם.
מה שירגש ויחבר אותי, לא בטוח שירגש אותך, ומה שירגש אותך לא בטוח שירגש את הידיד שלך. (ואגב, בקטע הזה אני חושבת שההבדלים בין בנים לבנות הם גדולים)

כשלי היו שאלות באמונה ישבתי וקראתי, שאלתי, שמעתי מלא סמינריונים, קראתי הרבה ספרים, לקחתי את הבגרות במחשבת בשיא הרצינות... ועדיין משהו לא ממש התיישב אצלי על הלב.
כשהגעתי לאוניברסיטה למדתי מה שאני אוהבת: היסטוריה (מגיל צעיר "צירי זמן" מלהיבים אותי. זו השריטה שלי), ובמדרשה (של בר אילן) למדתי קורס על "למהלך האידאות", שזה מאמר של הרב קוק שיש בו המונמון היסטוריה. משהו במאמר הזה גרם לי להרגע קצת. גליתי שאלוקים נמצא בהיסטוריה, זה עבד גם על השכל שלי (כי ניצלתי המון ידע היסטורי כדי להבין את המאמר) וגם על הרגש (כי היסטוריה זה מה שמלהיב אותי) וזה עזר לי להאמין. להגיד לך ששם נגמר הסיפור? לא. מדי פעם צצות עוד שאלות, וקשיים, וזה נראה לי בריא ונורמלי.

בכולופן מכיוון שמעטים האנשים שבפעם הראשונה בחייהם שהפ פגשו "ציר זמן" הם התרגשו כל כך שהם רצו להראות אותו לכל מי שרק אפשר, ומעטים האנשים שהיסטוריה עושה להם את זה, כדאי להתחיל עם משהו כללי ובסיסי, יותר.

אז דבר ראשון, תנצלי את מה שלי היה קשה לנצל ותפתחי את אתר חברים מקשיבים באינטרנט (אני מהעידן שמורשת היו אחראיים על הסינון אתרים, והיו מלא תקלות: פעם אחת הם צינזרו אפילו את האתר של עצמם). בצד ימין יש אופציה של חיפוש בשו"ת, יש קטגוריה "אמונה" ויש גם אפשרות לחפש לפי מילים. תמצאי כמה תשובות שיתאימו לסגנון של הידיד שלך, תדפיסי ותתני לו לקרוא.
(או בגירסא ה"ירוקה" תשלחי לו קישור למייל ותדאגי שהוא יפתח ויקרא)

בכלל אני מאמינה שלימוד עושה טוב גם לאמונה וגם לנשמה...
אז אם יוצא לכם להתקל בספרים של הבגרות למחשבת (אם לא שינו את הבגרות, יש את הספרים של אליצור עמנואל, זה מהבגרות בבקיאות) יש נדמה לי חוברת שעוסקת באמונה, הידיד שלך יכול לראות למה הוא מתחבר שם, ואז ללמוד את כל הספר שממנו זה מובא. (הוא מביא בחוברת קטעים מכל מני ספרים)
יש גם את ספר הכוזרי, ובו דיון בין "החבר" למלך כוזר, החבר מסביר למלך כוזר על היהדות, ומלך כוזר מקשה ושואל שאלות. בשלב מסויים מלך כוזר מתגייר.

יש המון ספרים, מאמרים, תשובות באתר, והרבה מהם חשובים ובסיסיים ביותר, אבל מהניסיון שלי, אף אחד לא יכול לתת לך תשובה, אתה חייב למצוא אותה בעצמך. כי כל אדם שונה מבני האדם האחרים, וכל אדם מאמין קצת אחרת. כי זה משהו פנימי ואישי, שקשור לנשמה שלנו.

דבר נוסף: בלי להיכנס לנושא של בנים-בנות, צניעות וכו´... (שזה נושא מסובך ולא פשוט) כדאי שתדעי שגם השכל וגם הרגש של הבנים שונה בדרך כלל מהשכל והרגש של הבנות. נכון שבסופו של דבר גם כל הבנות שונות אחת מהשניה, וכל הבנים שונים אחד מהשני, אבל הסגנון של בת בדרך כלל דומה יותר לסגנון של שאר הבנות, וכנ"ל לגבי הסגנון של הבנים.
גם המינון של "השכל" לעומת "הרגש" בדרך כלל שונה מאוד בין לבנים לבנות. לכן אני חושבת שאולי יהיה לך קשה להתחבר ולהבין מה מתאים לידיד שלך, כי רוב הסיכויים שה"ראש" וצורת החשיבה שלכם מאוד שונה.

אז הכי טוב, לדעתי "לשדך" לידיד שלך ידיד אחר, או מישהו קצת יותר מבוגר שיעזור לו. העיקר שהוא יהיה בן עם צורת חשיבה של בן, ככה יהיה לו הרבה יותר קל להתחבר לצורת חשיבה של הידיד שלך.


אז לסיכום, אני חושבת שאמונה זה משהו פנימי ואישי, אי אפשר לחזק אותה בלי ללמוד ולקרוא המון, אבל גם צריך לזכור שכל אחד שונה מחברו, וצריך להתחבר ולהרגיש את זה אחרת. וחשוב גם לזכור שהשאלות לא מסתיימות מהר כל כך, ותמיד יכול לצוץ משהו חדש.


זהו. אני שוב מתנצלת על האיחור הענק. מקווה שמשהו פה יעזור לך.
אם בא לך לברר עוד, לחדד לי כמה נקודות ולחשוב עוד ביחד, אני פה בשמחה:
renanaro@gmail.com
רק אור וטוב!
רננה