חדשות כיפה

פרשה וסרט: פרשת בהעלותך - אפשר לתקן גם אם פספסת את מועד א'

'פסח שני' הוא הזדמנות שנייה. וגם אם ישנן טעויות שקשה מאוד לתקן, כשזה מגיע למשפחה, אף פעם לא מאוחר. ההזדמנות השנייה מופיעה גם בסרטים שבהם הגיבור לומד את הלקח ומתקן את הטעויות ואת חייו

פרשה וסרט

צילום:

בסרט הקלאסי משנת 1946 'אלו חיים נפלאים', הגיבור, ג'ורג' ביילי (ג'יימס סטיוארט), מגיע לשפל בחייו ומחליט להתאבד. רגע לפני שהוא עושה את הפעולה הקשה מכל, המלאך ששומר עליו בשמיים מחליט להציל אותו. המלאך מעמיד פנים שהוא טובע וגורם לביילי להציל אותו, מה שמניע את גיבור הסרט מלקפח את חייו. ביילי אומר למלאך שמוטב שלא היה נולד כלל, והמלאך מחליט לממש את הרעיון. הוא מעביר לו שיעור חינוך ומראה לו איך העולם היה נראה אם הוא לא היה נולד, אז הוא מגלה כמה הוא היה חשוב לעולם.

שימו לב לקטע מסצנה נפלאה שבה המלאך מספר לביילי מאיפה הוא בא ומציין את זה שהוא 'מלאך מדרגה שנייה':

ההזדמנות השנייה שניתנת לביילי משנה לו את החיים, וכמו בשאר הסרטים הקלאסיים של הוליווד בעשור ה-3 וה-4 של המאה ה20, מובן וברור שהמסר הוא, שאין כמו הבית.

סצנת סיום הסרט:

בפרשה שלנו מגיעה קבוצת אנשים למשה. כשחגגו את הפסח והקריבו את קרבן הפסח, הם היו טמאים, וכמובן שלטמא- אסור להקריב. כעת הם רוצים הזדמנות שנייה 'למה נגרע'? הם אומרים. אז משה רבנו לא ידע כל כך מה לענות, אולי משום שזה מקרה ייחודי- לא נתקלנו באנשים שרוצים לחגוג את חג הסוכות, או יום כיפור למשל, חודש לאחר מכן- ואולי משום שנפעם מכך שהחבר'ה הללו רציניים, לא מוותרים על המצווה בשום אופן!

אז כשכולם היו במתח איך הקב"ה יגיב לסיטואציה, התשובה הייתה חיובית וייחודית. חיובית כי אותם אלה שחששו להיגרע, אכן יקבלו את ההזדמנות שלהם, וייחודית, משום שהנה נוצר לו חג תקדימי- פסח שני. החג של אלה שרוצים להיות חלק, לקבל הזדמנות שנייה. לא להיגרע.

מה היית עושה לו הייתה ניתנת לך הזדמנות נוספת? השאלה הזו תופסת מקום מרכזי בתרבות והאמנות, ובעיקר, בקולנוע. כל כך מוכר עד שזה כמעט נהיה ז'אנר בפני עצמו.

אחד הסרטים המוכרים בז'אנר ההזדמנות השנייה הוא 'לקום אתמול בבוקר'. פיל קונורס (ביל מאריי) נתקע על אותו בוקר, ומתעורר עם אותו שיר מעצבן. מה אתם הייתם עושים? אז גיבור הסרט מנסה לנצל את הסיטואציה החריגה כדי לנהל עם מישהי רומן. וכל מי שראה את הסרט הזה, השיר הזה בטוח נתקע לו בראש:

ואם כל בוקר קמים מחדש, מה אכפת לנו מהבריאות?

הסרט שובר הקופות 'קצה המחר', עובד כמעט על אותו עיקרון רק בגרסת המדע בהדיוני והאקשן. ויליאם קייג' (טום קרוז),  צריך למנוע התקפה של חייזרים. עד כאן עלילה שגרתית. אבל בסרט הזה הגיבור ניחן ביכולת מיוחד:, בכל פעם שהוא נהרג, הוא חוזר חזרה לאותו בוקר. בהתחלה זה מפחיד, מבהיל, בהמשך זה מעצבן, אבל אחרי זמן מסוים, גיבור הסרט מבין שאפשר לנצל את ההזדמנויות החוזרות ונשנות כדי ללמוד מהטעויות ולבוא מוכנים יותר לקרב הבא. וכך, כמו משחק מחשב, כל יום הוא הזדמנות ללמידה והפקת לקחים, לקראת ההתקדמות של המחר.

אף על הדמיון הרב של הסרט לעיקרון של 'לקום אתמול בבוקר', הסרט זכה לביקורות טובות מאוד, בסרט בחרו להציג את הלולאה החוזרת ונשנית בצורה חיננית וכלל לא טרחנית, כפי שהיה אולי מתבקש. בנוסף, העריכה בסרט מצוינת, כיוון שהיא מדגישה בחיתוכים מהירים את המאורעות החשובים באותו יום במהירות רבה וממש בזכות זה, הסרט זורם בצורה מהנה.  

שימו לב לכך בקטע הבא:

בסרט המדע הבדיוני 'אפקט הפרפר', מגלה הגיבור, בגילומו של אשטון קוצ'ר, שבהתאם לחוק הלקוח מתורת הכאוס- כאשר הוא מקבל הזדמנות שנייה (ושלישית ורביעית...) כל שינוי שהוא עושה משפיע ומשנה את העתיד, אז מה השינוי הדרוש בעלילה כדי שהסוף יהיה מושלם?

אז הזדמנות שנייה היא דבר נפלא שניתן ללמוד מהפרשה שלנו. הציווי על פסח שני הוא ייחודי מכיוון שזו המצווה היחידה שיש בה את העיקרון שמי שלא מספיק, בצורה מוצדקת כמובן, רשאי לקיים את המצווה שוב במועד אחר. ולמה רק בפסח? מדוע לא בסוכות, שבועות, או בחג אחר? אולי התשובה טמונה בקרבן הפסח עצמו.

קרבן פסח הוא קרבן שמסמל את המשפחה. אוכלים אותו חבורות חבורות ובתוך הבית. הקרבן מיועד לבית אב, למשפחה, ואף אסור, באופן סמלי, להוציא אותו מהבית. מכל המצוות, דווקא במצווה הזאת ניתנת ההזדמנות השנייה. פסח, וקרבן הפסח, מייצגים את המשפחה, את תחושת היחד. והחבורה במדבר שפנתה למשה בטענה 'למה נגרע', חששה להימצא מחוץ למעגל המחבק הזה.

במציאות, בניגוד לאותם סרטים שהזכרתי, לא תמיד ישנה הזדמנות שנייה לתקן. אבל ההזדמנות השנייה של 'פסח שני' מלמדת אותנו שגם אם אתה טמא, גם אם הלכת לאיבוד מחוץ למחנה, וגם אם אתה כל כך מרוחק מהמקור שלך באופן פיזי או באופן רוחני, אף פעם לא מאוחר מידי לחזור הביתה.

רשימת הסרטים:

אלו חיים נפלאים, 1946, פרנק קפרה

לקום אתמול בבוקר, 1993, הארולד ראמיס

קצה המחר, 2104, דאג לימן

אפקט הפרפר, 2004, אריק ברס ומאקי גרובר

לפרשת במדבר

לפרשת נשא

הכותב מרכז מגמת קולנוע ותקשורת בתיכון, מרצה לקולנוע ואיש חינוך.

לתגובות: giladperi123@gmail.com

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר