ראיון מיוחד עם אודהליה ברלין: "גם אם יבוא רב שיתיר לי להופיע בפני גברים, אני לא לוקחת"

אודהליה ברלין מסבירה למה המופע של שירי הימים הנוראים הוא יהודי ולא דתי ומדוע אחרי ראש השנה תוכנית המופע משתנה. ואיזה הריון הוא תוצאה של המופע בשנה שעברה?

חדשות כיפה יעל צלניק אבנרי 18/09/17 18:01 כז באלול התשעז

ראיון מיוחד עם אודהליה ברלין: "גם אם יבוא רב שיתיר לי להופיע בפני גברים, אני לא לוקחת"
אודהליה ברלין , צילום: הילה שילוני

"אני מאוד אוהבת את שירי ימים נוראים. לפני תשע שנים אמרתי לחברות שלי "איזה שירים יפים השירים של ימים נוראים. למה שלא נעשה מופע של שירים כאלה ערב לפני יום כיפור? הם אמרו לי 'השתגעת? מי תצא מהבית ערב לפני יום כיפור?'"

כך התחיל הסיפור של המופע "אוחילה" של אודהליה ברלין, שכבר תשע שנים מתקיים בערב יום כיפור, ובו היא שרה משירי ימים נוראים בלחנים שלה. המופע הראשון והמופע הרביעי יצאו על גבי דיסקים כאלבומי הופעות, וזה חוץ מאלבום האולפן שאודהליה הוציאה שנקרא "שביל של אור".  למרות הסתייגות החברות, המופע יצא לפועל: "הרגשתי שזה נכון. זה כמו בחתונה, שיש את הרגע לפני, הרגע בו החתן מכסה את פני הכלה וזה החלק הכי מרגש בעיני. אחר כך זה שמח, אבל הרגע שלפני הוא מיוחד, אליו מתנקזות כל התקוות, זה עוד לא הדבר עצמו. אותו הדבר ביום כיפור. הרגע שלפני יום כיפור הוא הרגע הכי מרגש כי כל התקוות מתנקזות אליו. זה מאוד חזק בעיני. זה גורם לי אישית להגיע נכון יותר לחג. יש לזה כוח אחר.בשנה הראשונה הגיעו 180 נשים. בשנה השניה הגיעו 350 נשים. בשנה השלישית הגיעו 550 נשים, וככה כל שנה זה הלך וגדל. כל שנה לקחנו אולם גדול יותר וכל שנה נגמרים הכרטיסים ויש ביקוש. זו השנה הרביעית שהמופע מתקיים בבנייני האומה, וזו השנה השניה שאנחנו מקיימות את המופע גם בתל אביב. בשנה שעברה היינו ב"צוותא" והשנה אנחנו במוזיאון". 

המופע "אוחילה"

המופע "אוחילה" צילום: הילה שילוני

יש משמעות לכך ש"אוחילה" מתקיים גם בתל אביב?

"ברור שיש לזה משמעות. אבל מבחינתי, אין לזה משמעות דתית אלא משמעות יהודית. כשאני חושבת על המופע לאורך שנים אני לא חושבת עליו כמופע דתי אלא כמופע נשי יהודי. באחת השנים ישבה בהופעה מישהי שהיא חילונית גמורה שהגיעה להופעה כי היא מכירה את אחת הנגניות. בסוף ההופעה היא אמרה לי שתהליכי הנפש שדיברתי עליהם עוברים על כולם, אולי היא לא הכירה את השירים, אבל היא הכירה את התהליך הנפשי. כך לכל אחד יש חלק, זה לא משנה אם אתה צם או לא. משהו בימים האלה עובר אליך. רוב הנגניות שלי מנגנות כבר כמה שנים במופע. הן חלק בלתי נפרד ממנו וגם שרות חלק מהשירים. רובן לא דתיות, ובאות מתעשיית התרבות הישראלית. אני רואה את המפגש שלהן עם הניגונים ואני מרגישה את הניגון לפי איך שהוא פוגש אותן. וזה מדהים לראות כמה הן חלק מזה, וכמה הן משמעותיות להופעה.

המשמעות של קיום המופע בתל אביב מבחינתי, היא שאני רואה את זה כמשהו ששייך לכולם ולא רק לדתיים, למרות שכרגע לדתיים יש חלק מאוד גדול בזה. אני נושאת עיניים לביחד ".

אודהליה התחילה להופיע מול נשים בלבד בגלל ההלכה, אבל היא ממשיכה להופיע רק לפני נשים בגלל האנרגיה המיוחדת שעולה מהקהל הנשי: "גם אם יבוא עכשיו רב שיתיר לי להופיע בפני גברים, אני לא לוקחת. כי המופע הזה עובד על אנרגיה נשית. היכולת לבכות בלי חשבון, לבכות ולצחוק ביחד. השיחה שלי עם הקהל היא שיחת נשים. אני מעוניינת לשמור על האנרגיה הזו שנכונה לי ולמופע".

נשמע השנה שירים חדשים? 

"תמיד יש שירים חדשים. אבל העניין ב'אוחילה' הוא לא רק השירים עצמם, אלא איך הם משתלבים זה בזה, מה הסיפור שהם מספרים. המטרה היא לעבור תהליך דרך המופע. הרבה זמן לפני ההופעה אני כבר חיה אותה. אני ערה בלילות, אני חולמת על זה. הרבה פעמים אני מתחילה לעבוד על המופע ואז מגיע ראש השנה והכל משתנה לי, כי מה שהיה נכון לפני לא נכון עכשיו. אז אני מכינה הרבה מראש אבל דברים משתנים".

במשך השנים, ההופעה תמיד מסתיימת בריקודים סוערים: "אני מקפידה לסיים את כל ההופעות בריקודים. זה קורה באופן טבעי. יום כיפור הוא יום שמח עם הרבה אהבה והכלה. בשנים האחרונות כבר באמצע ההופעה הקהל קם על הרגליים ומתחיל לרקוד. לפני שלוש שנים קמו נשים מאוד מבוגרות והתחילו לרקוד. זה קורה אפילו בתחילת ההופעות, לא עברו 10 דקות והן כבר על הרגליים. אין לי שליטה על זה, זה שלי ושלהן. גם הקהל מספר לי את הסיפור של 'אוחילה'. גם אני צריכה את זה, הריקודים נותנים דחיפה גדולה למעלה. לצד השירים הרציניים ושירי התפילה, חשוב לי להכניס גם הומור ושמחה כי הלב עובד דרך הרבה מקומות - צחוק, ריקוד, דמעות".

ואבא שלך, מוסא ברלין כלייזמר ויוצר מדהים, משתתף בהופעה כל שנה

"אבא שלי כל שנה מתארח ואין לי מילים לזה. הוא אנציקלופדיה לניגון ויש לו ידע עצום והיכרות עם עולם החסידות. המופע יונק ישירות עם מה שקיבלתי ממנו על עולם הניגון". 

איך הקהל יוצא מההופעה? קרה לך לפעמים שמישהי סיפרה לך שהמופע נגע בה במיוחד?

"יש הרבה סיפורים שקרו במהלך ההופעות, אני משתדלת לא תמיד לזכור אותם כדי לא להיבהל מההשפעה שיש למופע על אנשים. אבל יש סיפור שבמיוחד נגע בי. באחת השנים הראשונות ישבה ממש בשורה הראשונה מישהי והחלפנו מבטים והיא היתה בהריון. בסוף המופע היא ניגשת אלי ושואלת אם אני זוכרת אותה. אמרתי לה שאני מכירה את הפנים אבל לא זוכרת מאיפה. היא סיפרה שבשנה הקודמת היא גם ישבה בשורות הראשונות,והייתה בעיצומם של טיפולי פוריות קשים. היא יצאה אז עם מישהו והם נפרדו, והיא כעסה עליו מאוד. היא אמרה שהיה שיר אחד שנכנס לה ללב והיא אמרה לעצמה: 'אני סולחת לו, אני סולחת לו, אני סולחת לו'. היום הם נשואים. היא אמרה על ההיריון: 'זו התוצאה של 'אוחילה' בשנה שעברה'. ב"ה יש עוד הרבה סיפורים וכל אחת לוקחת את זה למקום שלה. אני מרגישה שזה פותח את הלב להרבה נשים לתפילה אמתית". 

המופע "אוחילה"

המופע "אוחילה" צילום: הילה שילוני