דברים שלא ידעתם על "דברים שלא ידעתם על הרב"

אחרי מאות אלפי צפיות, לייקים ושיתופים - מדורנו "דברים שלא ידעתם על הרב" יוצא לחופשת פרישה. למה בחרנו להציץ אל חייהם האישיים של הרבנים, איך זה עבד מאחורי הקלעים ומי מחזיק בשיא הפופולאריות?

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 03/12/13 16:33 ל בכסלו התשעד

דברים שלא ידעתם על "דברים שלא ידעתם על הרב"
shutterstock, צילום: shutterstock

מה אתם יודעים על הרב? זה יהיה בדרך כלל פסק הלכה שצבר כותרות, מאמר שריתק אתכם או שיעור ממנו יצאתם אחרים. אלא שמאחורי כל אלה, מאחורי האידאולוגיות הגדולות, מסתתרים בני אדם עם סיפור חיים, עם עולם אישי ומשפחתי שלם. בשבילנו הוא "הרב" אך בשביל לא מעט אחרים הוא "האבא", "הסבא", "החשמלאי" או "הנגר", "חבר הילדות" ועוד. אין ישיבה שסיפור ילדות של ראש הישיבה לא מתגלגל בין ספסלי הלומדים והופך לאגדה. פנים אחרות של רב שנשמרות למעגל הקרוב אליו, ושם גם נשארות. אלו הם הפנים שניסנו לחשוף בכיפה במדור "דברים שלא ידעתם על הרב", שצבר פופולאריות של מאות אלפי כניסות ושיתופים שכלל לא צפינו אותם ואת עוצמתם.

לכל טורי "דברים שלא ידעתם על הרב"

מדי שבוע התחקיתי אחר דמותו של רב או רבנית ידועים בציונות הדתית במטרה לחשוף את מי שנמצא מאחורי האידאולוגיות הגדולות, במטרה לחשוף עולם אישי שמספר סיפור שלא הכרנו. עשרות טלפונים: אל קרובי משפחה, תלמידים, עוזרים אישים וכל מי שרק יכול היה לתת לנו נקודה שלא הכרנו. במקרים בודדים בלבד היו אף הרבנים עצמם מי שסייעו בהכנת המדור. על אף שמרבית התגובות מאותם הרבנים היו חיוביות ביחס לתוכן שפורסם יש לציין כי הם לא התבקשו לאשר את כתיבת המדור אודותיהם ואילו זה הוצג להם כעובדה קיימת. היו אף רבנים שקיבלתי מסביבתם מסרים של אי שביעת רצון מהיוזמה, אולם לאחר הפרסום גילנו שאותם הרבנים ממש עדכנו במייל את המשפחה הקרובה.

עוד טרם הכתבה הראשונה במדור עלתה בפני השאלה האם המדור חוצה את הקווים הענייניים ומציף את הצהוב והפולשני. פניתי בהתייעצות הערכית אל מספר רבנים לשמוע דעתם, כולם אגב הופיעו לבסוף במדור. היו שהעלו קושיות והיו שתמכו אך מכולם עלה שאנחנו הולכים על חבל דק. כך למשל נודע לי על רב ידוע מאוד ששבועיים טרם פרסום המדור אודותיו עבר צינתור - האם כולם צריכים לדעת על כך או על רב ידוע נוסף שהוא לקוי למידה? במה מדור זה שונה ממדורי הרכילות בעיתונים הגדולים?

הדרך בה בחרתי ללכת היא הדרך שצועדת באבני העמדה כי לא פחות מדבריהם, גם עולמם האישי של תלמידי חכמים הוא מקור בעל משמעות. אין לנו כמו התלמוד, להבדיל כמובן, המציף בסיפורים אישיים, ואפילו מאוד, על אמוראים ותנאים. דוגמה אולי הכי קיצונית היא הסתתרותו של רב כהנא תחת מיטתו של רב, רבו ומורו. כשהסביר רב כהנא את מעשיו אמר: "תורה היא וללמוד אני צריך". זו עמדה שמכירה באישיותו של אדם לא פחות מהתוכן שהוא בוחר ליצר, עמדה שמקבלת התנהגות ומילות דברים כחטיבה אחת ורוצה באמת להכיר וללמוד משניהם.

כך יצרנו קווים אדומים למדור אותם השתדלנו שלא לחצות, ואם חצינו ידענו לתקן. פרסמנו רק חלק מן המידע שהצטבר בידנו אותו ראינו כחשוב, כמו גם הקפדה רבה יותר על פרסום טוקבקים. הסיבה שלא בקשנו את אישור הרבנים עליהם כתבנו היא כי לפי תפיסתי רב הוא אישיות ציבורית, ובטח הרבנים עליהם כתבתי, וככזה המנהיג ומשפיע על כולנו ראוי יהיה עולמו להיות חשוף לציבור. ושוב, בגבולות סבירים.

את הדרישה לכתוב על רבניות זיהיתי באיחור. הרבנית ימימה מזרחי זכתה למספר הצפיות הגבוה ביותר במדור, ולא בכדי. כנראה שיותר מבעבר, ההנהגה הרוחנית-דתית-נשית תופסת תאוצה. מנקודת מבטי, לא מדובר רק על פמיניזם דתי, כי אם בצורך הפשוט להיוועץ עם מי שמבין הכי טוב את עולמן, להיבנות בתורה הקרובה ביותר לעולמן, שמכירה את מרחבי הנפש הנשיים שבעולמן. מי שמציב רבניות בשורה אחת עם רבנים פוסקי הלכה מציב גם אמירה. מבחינתי לפחות האמירה היא שעבור תלמידת מדרשה, הרבנית אסתי רוזנברג היא דמות רוחנית משמעותית ופוסקת הלכה לא פחות, ואולי אף יותר, מהרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור או הרב יובל שרלו. תהיה דעתי אשר תהיה, זו מציאות קיימת.

מעניין יהיה לחשוף את הרבנים והרבניות שזכו להתעניינות ולמספר הצפיות הגבוה ביותר. ששת המובילים, מהגבוה לנמוך, הם: הרבנית ימימה מזרחי, הרב צבי טאו, הרב יהושע שפירא, הרבנית רבקה שפירא והרב יובל שרלו, כאשר הרבנית מזרחי מובילה בפער גדול מאוד. בהתחשב בעובדה שהמדור על הרב טאו עלה רק בשבוע שעבר וכבר הגיע למקום השני הרי שניתן לקבוע כי הוא זה שזכה לפופולריות הגבוהה ביותר. מה זה אומר? תחליטו אתם.

ובנימה אישית יותר. כשבית הלל ובית שמאי נאבקו על פסיקת הלכה, מאבקים שכמותם אנו רואים גם היום, הכריע בת הקול על פי הקריטריון הכי פחות ענייני וצפוי - "כי נוחים ועלובים ומקדימים דברי בית שמאי לדבריהם". עובדות, הוכחות ומהלכים לוגיים הכה מוכרים לנו מעולמם של חז"ל - נעלמו. המחשבה שככל שאנו תוקפניים יותר כלפי ברי הפלוגתא שלנו כך נהיה קרובים יותר לניצחון במערכה ובהלכה, לעניות דעתי, אינה נכונה. אולי בעצם המידות חשובות מן הדעות. במשך כשנה וחצי הצגתי את עולמם האישי של רבנים ואם אצטרך לבחור מסר אחד מהמדור, שזה עתה נגנז, הוא כי בכל פעם שאנו יוצאים נגד דעתו של רב, נזכור שהוא נוהג לשיר פיוטים עם ילדיו בכל ערב שבת, שהוא התייתם מגיל צעיר מהוריו, שהוא מנהל קרנות גמ"ח בקהילה, שהוא מכין לאשתו קפה בבוקר, שיש לו אייפון והוא חובב סנפלינג - אדם פשוט, כמעט כמוני כמוך. רגע לפני שאנחנו מגיבים, נזכור את כל אותם "הדברים שלא ידענו על הרב" ואולי נגיב אחרת. מתון יותר. רגוע יותר. מכבד יותר.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il