בשבועות האחרונים אנו עסוקים בבחירת במפלגה אשר ראויה לדעת הבוחר ליטול את מושכות ההנהגה, מי יהיה ראש הממשלה ואילו מפלגות ושרים יזכו לכהן בקואליציה בשנים הקרובות. הקמפיינים של המפלגות השונות מציגים את ראשי המפלגות כבעלי כריזמה ורטוריקה משובחת. נראה כי מי שלא יכול להציג את כל תפיסת עולמו במשפט אחד, או לכל היותר בסרטון היתולי קצר- לא יוכל להתברג בצמרת הפוליטיקה הישראלית. כמובן שיש צורך שהמועמד יהיה בעל רזומה עשיר בתחום הצבאי, המדיני והכלכלי.
גם בפרשות השבוע האחרונות, אנו קוראים על בחירת המנהיג אשר גאל את ישראל מיד מצריים, ונתן לנו את התורה - "הרועה הנאמן". אמנם משה רבינו לא נבחר בפריימריז ואף לא הועמד לבחירת הציבור, אלא שוריין על ידי הקב"ה, ובכל זאת יש ללמוד מבחירתו של "אדון הנביאים"...
בפרשתנו, מגיע יתרו חותן משה למדבר, ורואה מחזה אשר לא הורגל בו:
"וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב".
יתרו לא מבין את הנהגתו של משה, ותמה עליו:
"נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".
יתרו תמה על כך שמשה רבינו שופט לבד את העם מן הבוקר עד הערב, ומציע לו להקים מערכת היררכית של משפט: שרים אלפים, שרי מאות ושרי עשרות:
"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ".
לכאורה תמיהתו של יתרו אכן קשה. אך הקשה מכל הוא שעצתו פשוטה להפליא! מדוע משה רבינו לא חשב על פתרון זה בכוחות עצמו?!
כתב על כך הרש"ר הירש (שמות יח, כד):
מאלפים ביותר הם הדברים על אודות המוסד הממלכתי הראשון הזה שכונן בעם ישראל סמוך למתן תורה, שעליו יסופר בפרק הבא. כה קטן היה שיעור קומתו של משה עצמו כמחוקק, וכה דל היה כושרו כמארגן, עד שהוצרך ללמוד את ראשית היסודות של מוסד ממוסדות המדינה מפי חותנו. האיש משה עמל ויגע עד לעיפה ולא הסדיר מעצמו מוסד כה מתקבל על הדעת, או מוסד דומה לו, שהיה טוב לעצמו, לעם ולענין; איש זה, שנזקק לעצתו של יתרו במינוי השופטים, - לא הוא בדה מלבו חוקים ומשפטים ונתנם לעם; איש זה לא היה אלא נאמן בית ה', ורק את דבר ה' הגיד לעמו - ותו לא.
משה רבינו נבחר לא בשל הכריזמה הממקסמת את שומעי לקחו, משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון - מגמגם. בדרשות הר"ן (דרוש ג) כתב שהקב"ה הסיר ממשה רבינו בהשגחה גמורה את הדיבור הצח, כדי שיהיה ברור שכלל ישראל לא נמשך אחרי משה רבינו בגלל כושר השכנוע שלו. משה רבינו לא היה אף פעם איש עשייה, ואף לא צבר רקורד צבאי כל שהוא, אלא רועה צאן. ניכר כי משה באמת היה חסר כישרונות בתחום הממשל. משה רבינו נבחר אך ורק בשל היותו "נאמן בית ה'". כיוון שהיה באמת נאמן בית ה', הקב"ה סייע בידו שדבריו נשמעו, שהרי כל מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעין (ברכות ו ע"א). רק מכוח סייעתא דשמיא זו הגיע יתרו איש המעשה ועזר בהקמת רשויות השלטון על הצד הטוב ביותר.
לסיום ברצוני להביא את דברי ראש ישיבת "תורת החיים", הגאון הרב שמואל טל שליט"א, בכנס בחירות של מפלגת "יחד", בו הודיע על תמיכתו במפלגה החדשה:
החוזה הקדוש מלובלין פירש את הפסוק: 'אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם". הפסוק פותח בלשון יחיד ''עוז לו בך'' ומסיים בלשון רבים ''מסילות בלבבם''.
החוזה מלובלין מפרש כך: אם אנו מתעצמים בעוז שלנו, כלומר בתורה, התעצמות זו יוצרת מסילות בלבבות של כל עם ישראל, ומקרבת אותם לאביהם שבשמיים.
אולם אם אנחנו מתפשרים על העוז הזה, וחושבים שבכך נשפיע על עם ישראל ולהתחבר לחילוניות, אזי לא יהיה לנו את עוז, ולא יהיה את ה"מסילות בלבבם".