סיפור פתיחה
השבוע פגשתי קרוב משפחה, ואחרי שיחה קצרה שאלתי אותו: "מה אתה עושה ביום-יום?"
והוא ענה: "עובד בנגרייה כבר 3 שנים". עוד קצת התעניינתי. והוא המשיך וסיפר שהוא כבר מתמקצע בתחום כי הוא עובד קשה 5 ימים בשבוע ובערך 12 שעות בכל יום. והוא מרוצה מאוד.
המשכתי ושאלתי אותו: "אם אתה כבר כזה מקצוען, אז למה אתה לא פותח עסק משלך, וכבר תרוויח יותר?"
והוא ענה: "לפתוח עסק זה כאב ראש. זה טרדה בלתי פוסקת. היום כפועל, בסיום יום העבודה אני הולך לבית ולא דואג מהמשכורות לעובדים, לא דואג מהעבודה, אין תלונות. לא מטריד אותי שהבוס שלי בחובות והלקוחות לא משלמים. אני מקבל משכורת שמספיקה לי וזהו".
שאלת ההתלבטות האם להיות בעל עסק עצמאי או להיות פועל מעסיקה אנשים רבים. ובהחלט יש צדדיים לכאן ולכאן.
עמל תורה
מעניין לראות שפרשתנו פותחת בפסוק (ויקרא פרק כו, ג): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם":
בהתבוננות בפסוקים ניתן לראות שישנם שלושה ציווים שמופיעים כאן:
א. ללכת בחוקות הא-ל.
ב. לשמור את המצוות.
ג. לעשות את המצוות.
וצריך להבין מה ההבדל בין שלושת הציווים הללו?
רש"י על הפסוק כותב בשם הספרי כך:
"אם בחקתי תלכו - יכול זה קיום המצות? כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה. ואת מצותי תשמרו - הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים".
מדברי רש"י עולה שישנו ציווי לעמול בתורה. ומתוך כך. נשמר מעבירות ונקיים מצוות.
משמעות העניין שעמל התורה אמור לעזור לנו להינצל מאיסורי התורה ולעזור לנו לקיים את המצוות, וממילא נזכה לכל הברכות, וננצל מכל הצרות האיומות הכתובות בהמשך הפרשה.
הגדיל בעל הטורים וכתב שישנו רמז בפסוק: "אם בחקתי תלכו. בגימטריא: עמלים דברי תורה".
וצריך להבין מהו "עמל תורה"? ומדוע "עמל תורה" הוא דבר כל כך חשוב?
אכן הגמרא כותבת שעמל תורה היא מטרת האדם בעולמו (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט ע"ב):
"אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר "כי אדם לעמל יולד"...כשהוא אומר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" - הוי אומר לעמל תורה נברא".
אכן לא מסתבר שבאנו לעולם בשביל להעביר את ימינו רק כדי לאכול ולישון בנעימים. ומסקנת הגמרא שבאנו לכאן כדי לעמול. ועיקר העמל הוא בתורה.
ועדיין הדברים צריכים ביאור כיצד אפשר לעמול בתורה? האם אנו צריכים להיות כמו ר' שמעון בר יוחאי במערה שבמשך 13 שנה עמל בתורה בתנאים לא אנושיים? האם זו שאיפתנו לפרוש מחיי העולם הזה ולעמול בכל כוחנו בתורה?
מה בעצם עמל?
נראה שצריך להבין מה משמעות המילה "עמל". עמל – פירושו מאמץ. כפי שכתוב בפסוק:(תהלים פרק צ, י): "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן".
ההבדל בין אדם שמתאמץ לאדם שאינו מתאמץ הוא קריטי. היטיב לתאר זאת הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (פרק ו):
"ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז, שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח".
ניתן להסיק מכך שהמפתח להליכה בדרך ה' דורשת מאמץ. כעת מובן יותר הדרישה מאיתנו. ה' לא חפץ שנסבול חלילה, אלא חפץ שנעמול, שנתאמץ. מסתבר שכשאדם מתאמץ הוא לא רק מגיע ליותר תוצאות, אלא התוצאות הם באיכות שונה לחלוטין.
ברכת התורה
מכאן מובנת הברכה שאנו מברכים כל בוקר בברכות התורה: "לעסוק בדברי תורה". אין הברכה על לימוד התורה, אלא על העסק, צריך להפוך את התורה לעסק.
ההבדל בין אחד שיש לו עסק לאחד שהוא פועל, זה האחריות, הטרדה והמחשבה. כשיש לאדם עסק הוא טרוד בו כל הזמן.
וכן ביאר בעל הטורי זהב (אורח חיים סימן מז ס"ק א):
"כי הברכה היא לעסוק בדברי תורה דרך טורח דוקא... שעיקר מעלת עוסקים בתורה דוקא דרך טורח ויגיעה."
נמצאנו למדים שה' רוצה שנהיה עסוקים בתורה, שיהיה אכפת לנו מהתורה. שנתעניין בה ונרצה אותה. שנהיה מוטרדים מהתורה, כמו שאנחנו מוטרדים מהעסקים שלנו.
יש אחד שהוא כל היום לומד תורה אבל האמת היא שהתורה לא מעניינת אותו, ויש אחר שעובד כל היום אך התורה היא העיסוק שלו (משלי פרק ה, יט): "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד".
כעין זה ניתן להסביר את הפסוק (תהלים פרק קיט, צז): "מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי". וכי כל היום דוד המלך דיבר רק דברי תורה, הרי הוא יצא למלחמות והיה מלך בישראל? – אלא שהתורה העסיקה את דוד המלך, והוא היה עמל בה. עד כדי כך שדוד המלך אמר (תהלים פרק קיט, צב):"לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי". דהיינו שכל עיסוקו בחיים היה לשם התורה. אין לו משמעות אחרת לחיים.
סיכום
בתקופה זו שבפוליטיקה הישראלית עולות הרבה שאלות על ערך התורה בעם ישראל, ועל תוקפה של התורה. אנו צריכים לנסות להתעניין בתורה, להקשיב לתורה, לעמול בשביל להבין את האור שבתורה.
המפתח הישר להצליח להתמודד עם כל הדילמות הקשות האורבות לפתחנו הוא עמל תורה. להפוך את התורה לערך ששווה להתאמץ בעבורו. להפוך מפועלים שלא מעניין אותם מה קורה בעסק לבעלי עסק של ממש.