עברי דבר עברית

רבנו הגדול הרמב"ם מסביר על מה שכתוב בפרקי אבות (ד ב): הוי רץ למצוה קלה כבחמורה: מצוה שאתה חושב שהיא קלה ובאמת היא חמורה, כגון דיבור בעברית.

נשאלת השאלה: איפה יש בתורה מצוה לדבר בעברית?  חז"ל לומדים מהפסוק: "ודיברת בם" (דברים יא יט. סיפרי).  אם כן, אין זו מצוה עצמית, אלא חלק מלימוד תורה, כיון שהתורה היא בעברית.

אם כן, למה הגמרא בארמית וכן הקדיש?  כי היינו בגלות, וזו היתה השפה שלנו.  וכן מסיבה זו הרמב"ם כתב מורה נבוכים בערבית, וכן עוד גדולים.

אבל במשנה תורה, המיועד לתלמידי חכמים, הוא לא הביא מילים בארמית.  למשל ,הוא לא כותב: סברא, אלא: הכרע הדעת.  אבל הוא כותב סנהדרין, ולא תמיד בית דין גדול?  זה יוצא דופו, מילה יוונית שגוירה, בגלל שממעותה: מועצה עליונה. אבל באופן כללי, יש לדבר בעברית ולא להכניס מילים זרות.

הג"ר יוסף קאפח מחדש שמי שמדבר בשפה זרה או בעברית לא נכונה, חייב קללה, הכאה ומריטת שיער, כי כך נהגו עזרא ונחמיה לגבי העולים מבבל, בגלל שהיו מדברחם חצי אשדודית (נחמיה יג כד-כה).  אמנם ההבנה הרגילה היא שזה היה בגלל שהיו נשואים עם נשים גויות, אך הוא מביא כהוכחה את תרגום רבי סעדיה גאון לערבית שממנו משתמע, שגם על זה נענשו. אך, נודה שזה חידוש.

ויש חידוש הפוך של הרבי מסטמר שיש להשתמש בלשון הקודש רק לענייני קודש כגון תפילה ולימוד תורה, אך לא לשאר דברים, והוא טוען שלדברי חול אבותנו דיברו ארמית, כמו שחז"ל אומרים שאדם הראשון דיבר ארמית (מדרש אדגה, תרגום יונתן ורש"י על בראשית יא א).  אבל זה חידוש גדול, אדרבה אנו רואים שבמצור על ירושלים, רבשקה דיבר בעברית, אז הקצינים אמרו לו דבר ארמית, כי איןהעם מבין, מכאן שהקצינים גם ידעו ארמית, אך הם רק ידע עברית (מלכים ב יח).

והנה לבן קרא לו יגר סהדותא ויעקב קרא לו גלעד (בראשית לא מז).  מה זה מלמד?  שעל אף שהוא היה בארץ זרה זמן רב, יעקב אבינו המשיך לדבר בעברית. וידוע שבמצרים, על אף היותנו במ"ט שערי טומאה, יש דברים שהמשכנו לקיים, כגון לא שינינו את לשוננו.

הקיצור, יש לדברא בעברית, וגם לא להכניס מילים לועזיות.  לצערנו, מילים זרות חדרו, ואנשים לא מודעים, לכן הנה רשימה קטנה לדוגמא, כדי לקיים: עברי!  דבר עברית!

בערבית

אהבל – טיפש

אהלן - שלום

אחלה – מצוין

אינשאללה – אם ירצה אללה.  יש גם בעיה של שם ד' לשוא.

אכבר – גדול ביותר

אסלי – אמיתי

בוג'רס – טרחה

בסטה – דוכן בשוק

בעסה או באסה – מפח נפש.  וכן להתבעס או להתבאס

ג'בל – הר

ג'ורה – ביוב

ג'מעה – חבורה

דאווין – רושם חצוני כוזב

דוברי – דיבור ישיר

דחילק – בבקשה ממך

דיר באלק – שים לב

התחפף – הסתלק

התחרפן – השתגע

ואדי – גיא

וואלה – נשבע בשם אללה.  גם בעיה של שם ד' לשוא.

חלאקה – תספורת

חמסה – חמשה – קמיע של כף היד

חפיף – מרושל

טמבל – טיפש

יאללה – יא אללה.  גם בעיה שם ד' לשוא

יעני – כלומר

לאפה – פיתה גדולה

מסטול – מסומם

מעאפן – גרוע

נאחס – עוגמת נפש

נגלה – סבב

סבבה – מצוין

סחבק – חבר

סחתיין – לבריאות

עלכ או עאלכ – שיהיה כדבריך

ערס – סרסור, בחור ערמומי שלילי

פדיחה – התבזות בציבור.  וכן פידח, התפדח

פספס – החמיץ

פרחה – נערה קלת דעת

פשלה – כשלון.  וכן לפשל

צ'ף – כף היד

ראבק – אל שלך!  בעיה של שם ד' לשוא

תפרן – עני

 

רוסית

בלגן – אי סדר.  המקור בפרסית

ג'וק – חרק

חוליגן – עבריין

חלטורה – עבודה מזדמנת, וכן לחלטר

סמטוחה – תוהו ובוהו

פוגרום – פרעות

פלקט – לוח שטוח.  המקור בצרפתית

צ'ופצ'יק – קצה

רוגטקה – קלע

 

אנגלית (רק מונחי רכב)

אגזוז – צינור פליטה

ברקס, ארמבקרס, הנדברקס – בלם

ג'ק – מגבה

גיר – תיבת הילוכים

טוטאל-לוס – אובדן מוחלט

פלאג – מצת

סוויץ' – מפסק

סטארטר – מתנע

פדל – דוושא

פיוז – נתיך

פאנצ'יר – נקר

צ'וק – משנק

קלאץ' – מצמד

קרבורטור – מאייד

רדיאטור – מקרר

שסי – שלדה

תרמוסטט – וסת חום

 

לאדינו

דביל – טיפש

פוסטמה –  פצע מוגלתי  =אשה מציקה

תרפפו – תרפו + פאפו =סבא

 

יידיש

או-טו-טו – מיד

אויש – אוי

אוי-ווי  - כואב

אי-מחייה – משיב נפש

אידישקייט – יהדות

אפעס - איזשהו

בובקעס – אצטרובל – דבר חסר ערך

בוטקה – ביתן

בלבוסטה – בעלת בית

בלוף – שקר

בלופר – שקרן

בלינצ'ס – חביתית

ברוך – תקלה

גורנישט – לא כלום

גטקס – לבנים ארוכים

גליק – מזל

געוולד – זוועה

גרעפס – גיהוק

דוס – חרדי

חוכעם – מתחכם

חלושעס – חולשה

כלייזמר – נגן

פושט – פשוט

שייגעץ – גוי חצוף

שלומיאל – מגושם

שלומפר – מרושל

שלייקס – כתפיות

שמאטעס – סמרטוטים

שמאלץ – שומן = מתיקות מופרזת

שמונצ'עס – זוטות

שמנדריק – ילד לא יוצלח

תכל'ס – תכלית

 

טורקית

בורקאס – מאפה ממולא

גזוז – משקה תוסס

דוגרי – דיבור ישיר

דונם – 1000 מ"ר

טאבו – מרשם מקרקעין

טמבל – טיפש

מנגל – מצלה

קבב – בשר טחון

קיוסק – חנות זעירה

שישליק – בשר על גריל

 

גרמנית
אוטו - רכב

איזולירבנד – סרט בידוד

אינסטלטור – שרברב

בוידעם – עליית תקרה

ביס – נגיסה

דיבל – מיתד פלסטי

וינקר – אור איתות

וישר – מגב

טפט – נייר ציפוי

טרמפ – נסיעה

יקה – יהודי ממוצא גרמני או אוסטרי

לופטגשפט – עסקי אוויר

לייסט – לוח עץ דק

מישמש – תערובת ללא שיטה

נרוסטה – פלדת אל-חלד

פאלש – מוטעה

פוי, פויה – מגונה

פן – מייבש שיער

צימר – חדר (נופש)

קיטש – חסר ערך אומנתי

שוונג – תנופה

שטנץ – תבנית

שטרודל – כרוכית

שלוק – לגימה

שניצל – כתיתה

שפיץ – חוד

 

ארמית

אגב אורחא – דרך אגב

אדרבא – גדולה מזו

אזל – הלך

אי לכך – לפיכך

מאידך – מצד שני

חוכא ואטלולא – צחוק

אליבא – לפי

אמתלא – תירוץ

אשתקד – השנה שעברה

אתחלא – התחלה

אתמהה – מוזר

אתנחתא – הפסקה קטנה

אתר – מקום

 

צרפתית

טורים – סיבובי מנוע

פאסה – עבר זמנו

פודרה – אבקת איפור

קלישאה – רעיון נדוש

קלסר -  אוגדן

קסקט - כובע מצחיה

 

פולנית

אוטוסטרדה – כביש מהיר

בגאז' – תא מטען

ברזנט – יריעה

פוך – פלומת עוף

פוליטורה – לכה

קפריזה – גחמה

 

עברי!  דבר עברית!