"רָאִיתָה ה' עַוָּתָתִי שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי" (איכה ג, נט).
יהודי אחד עבר לפני אדריאנוס ושאל בשלומו.
אמר לו (אדריאנוס): מי אתה? אמר לו: יהודי.
אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדריאנוס ושואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו!
עבר (יהודי) אחר, ראה מה שנעשה בראשון ולא שאל בשלומו.
אמר לו (אדריאנוס): מי אתה? אמר לו: יהודי.
אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדריאנוס ואינו שואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו!
אמרו לו שריו: אין אנו מבינים מעשיך: מי ששואל בשלומך - נהרג; ומי שאינו שואל בשלומך - נהרג.
אמר להם: וכי לעצתכם אני צריך כיצד להרוג בשונאי?!
(איכה רבה פרשה ג; מתורגם).
שאלות
(א) מדוע אדריאנוס הרג את היהודי הראשון?
(ב) מדוע היהודי השני לא דרש בשלומו של אדריאנוס?
(ג) מה שריו של אדריאנוס ניסו להבין?
(ד) מה עונה אדריאנוס לשריו?
(ה) כיצד הפסוק שפותח את הדרשה קשור לסיפור?
תשובות
(א) מקריאת השורות הראשונות של הסיפור עולה לכאורה כי אדריאנוס הרג את היהודי הראשון, מכיוון שפנה אליו ושאל בשלומו. ברם מהמשך הסיפור מבינים כי דרישת השלום לא היוותה את הסיבה להריגתו, אלא עצם היותו יהודי.
(ב) היהודי השני ראה שהיהודי שלפניו הוצא להורג לאחר - ולכאורה משום - שדרש בשלומו של אדריאנוס. בתמימותו חשב היהודי שאם לא ינהג כפי שנהג קודמו, כלומר שלא ידרוש בשלומו של אדריאנוס, ינצל מהמוות.
(ג) השרים ניסו להבין את ההיגיון במעשיו של אדריאנוס, שכן בפעם הראשונה הוציא להורג יהודי בטענה שהעז לדרוש בשלומו, ובפעם השנייה הוציא להורג יהודי בטענה שהעז לעבור לידו ולא לדרוש בשלומו. מה אפוא - כך תמהו - הרציונל למעשיו?
(ד) אדריאנוס עונה לשריו שאינו זקוק לעצתם כדי לדעת איך להיפטר משונאיו, היהודים. במילים אחרות אומר להם אדריאנוס שבאמת לא ניתן למצוא הגיון כלשהו בהוצאה להורג של היהודים - ואין הדבר קשור כלל לעניין דרישת השלום או לעונש על מעשיהם - אלא זו נבעה משנאתו אליהם.
(ה) הפסוק שמובא בתחילת הסיפור פותח במילים "רָאִיתָה ה' עַוָּתָתִי". פסוק זה עוסק בעיוות המחשבה ובעיוות הדין אשר מאפיין את שונאי ישראל אשר פועלים ללא לאות בניסיון לפגוע בנו, ללא שום סיבה מוצדקת וללא היגיון, אלא רק בשל מוצאנו היהודי. הפסוק חותם בבקשה מה' "שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי" - דומה שמונחת כאן התובנה שלפיה אנו לא צריכים לנהוג כמו אויבנו, כלומר לנקום או לפעול ללא היגיון ולפגוע בחפים מפשע, אלא עלינו להשאיר את הנקמה לקב"ה.
נקודה למחשבה
לא מן הנמנע כי המילה היגיון היא מלשון הגינות. הגינות, בהקשר של מתן גמול (=שכר ועונש), משמעה לתת לאיש כפועלו - שכר לעושי טוב ועונש לעושי רע.
אדריאנוס ועוכרי ישראל אחרים נהגו ונוהגים באופן מעוות - לא הגיוני ולא הגון - בהרגם יהודים ללא כל סיבה מוצדקת. להבדיל מהם אנו מחויבים לפעול בהיגיון ובהגינות, וכך גם לחנך את ילדינו, הווה אומר לנהוג לפי התפיסה שלעושי טוב - מגיע טוב, והיפוכו של דבר ביחס לעושי רע; ומכאן שבוודאי אסור לעוות דין או לפגוע בחפים מפשע. באופן כזה אנו גם הולכים בדרכיו של ה' אשר פועל בהגינות ומשלם לאיש כפועלו, כפי שנאמר במדרש (איכה רבה, שם): "אמר ר' אלעזר: משעה שאמר הקדוש ברוך הוא: 'ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע' (דברים ל) לא יצאת טובה לעושה רעה ורעה לעושה טובה, אלא טובה לעושה טובה ורעה לעושה רעה, כמו שנאמר: 'ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו' (שמואל ב, ג)".
להערות והארות: orinoy1@gmail.com