חדשות כיפה
השירות הלאומי אזרחי

"יש גל מטורף של בנות דתיות שהולכות לצבא ולבנות השירות אין מה לאכול"

בוגרות דתיות של השירות הלאומי ובנות המשרתות בהווה מתלוננות על תנאים מחפירים, כמו משכורת נמוכה, מחסור באוכל, הכשרה דלה, חוסר ליווי ועוד. אחת הבנות: "בשנה הראשונה של השירות הלאומי שלי כמעט ולא קיבלתי את המשכורת"

קשה להיות בת שירות? תמונת ארכיון

צילום: פלאש 90. הדס פרוש

חלקים נרחבים בציונות הדתית עדיין רואים ערך גדול בשירות לאומי עבור בנות וחלקם אף מתנגדים להתגייסותן לצבא. עם זה, לחלק מבוגרות השירות הלאומי יש תלונות קשות על תנאי השירות ותהליך הקבלה לתפקידים השונים, ובנוסף לכך הן טוענות לנזקים נפשיים שתקופה זו גרמה להן. 

"את החוויות הכי קשות שלי עברתי בשירות הלאומי", אמרה סיון (שם בדוי) למגזין 'את' שערך תחקיר בנושא שפורסם אתמול (ראשון). לדבריה, "זה היה נורא ואיום, הבטן שלי עדיין מתכווצת כשאני חושבת על זה. הגעתי לשם ילדה חדורת מוטיבציה מהאולפנה, הרגשתי שאני הולכת להוסיף לעולם, הייתי עם תחושת שליחות ומצאתי את עצמי מפורקת ברמות אכזריות".

כמעט עשור לאחר שסיימה את שירותה היא התלוננה על הקושי הרב והעומס שהטילו עליה כקומונרית בסניף בני עקיבא, "את מגיעה לשם, ילדה בת 18 שהרגע סיימה את האולפנה, לדירה זרה, לסביבה זרה, בלי הכנה, בלי ליווי, בלי אף אחד שיסביר לך מה את צריכה לעשות בעצם, ובשנייה מפילים עלייך את כל האחריות שבעולם. את אמורה להוביל ולהיות מנהלת בגיל 18 כשאין לך שום מושג מה לעשות ומה רוצים ממך ואף אחד לא עוצר כדי להסביר לך".

עוד היא אמרה כי גם התנאים הכלכליים שסיפקו לבנות היו ירודים ולא מסודרים, "המשכורת אף פעם לא הספיקה, היא תמיד נגמרה שבועיים אחרי שקיבלנו אותה – כמה מאות שקלים שבקושי מכסים אוכל ונסיעות" סיון גם טענה שלא פעם ביקשו ממנה לשלם בעצמה על הוצאות הסניף והבטיחו שיחזירו לה את הכסף, "הוצאות של הסניף, אף פעם לא היו מאורגנות, אז 'תשלמי מכיסך, תביאי חשבונית ונחזיר לך' – שוטף פלוס מיליון. היום אני כבר יודעת להגיד שהיו לי את כל אותות המצוקה האפשריים – עד כדי התקף חרדה שהוביל אותי לבית חולים".

התקף החרדה שלדבריה עברה אירע בעיצומו של אחד החודשים החשובים בחיי בני עקיבע- חודש ארגון, "הייתי צריכה לדאוג לעצמי אבל היה לי קשה ורע. לא היה אף אחד שיבדוק מה שלומי, איך אני מסתדרת, שינחה אותי איך לעשות את העבודה שלי או איך לתכנן את תקציב המחייה שלי. לקראת סוף השנה הראשונה בשירות נשארתי שבת בדירה, בשישי בערב התארחתי אצל משפחה מהאזור, ישנתי שם ובבוקר חזרתי לדירה אחרי שהם גירשו אותי עוד לפני ארוחת הבוקר. היא הייתה ריקה, מאוכל ומאנשים, זה היה החצי השני של החודש ונגמר לנו הכסף. מצאתי את עצמי יושבת על הרצפה ובוכה מייאוש ומרעב. פשוט לא האמנתי שאני במצב הזה".

סניף בני עקיבא

סניף בני עקיבאצילום: בני עקיבא

אך לא רק תנאי השירות מעיבים על הרגשתן של הבנות המשרתות בשירות לאומי. מסתבר שגם הדרך שהן נאלצות לעשות עד שהן מתקבלות למקומות המיוחלים, מהווה לפעמים מכשול לא קטן. בדף הפייסבוק "בנות שירות מצייצות", כתבה אחת מבוגרות השמינית כיצד היא "מתרוצצת ברחבי הארץ, שזה אולי נחמד, אבל אני עושה את זה כדי למצוא שירות לאומי לשנה הבאה. אז מה אני צריכה לעשות? המון. את צריכה למצוא תקן באחת מאלף העמותות הקיימות, לברר על התפקיד, לחרוש את הארץ ולהוציא כסף, להפסיד את השמינית שלי, לבזבז כוחות נפשיים ופיזיים, להתלבש יפה ולחייך ולהציג לעולם את השמיניסטית המושלמת, שהיא ממש לא אני".

"מישהו בכלל מבטיח שאחרי שחרשתי את הארץ אני אתקבל למשהו?", היא שאלה ומיד ענתה, ממש לא! ואם לא התקבלתי, אני אחרוש שוב את הארץ, ושוב אוציא כסף שלא יחזור, ואבזבז עוד זמן וכוחות. משהו באיך שחיפוש השירות הלאומי מתנהל – לא עובד".

בוגרת שירות לאומי אחרת בחרה להתייחס לאפליה שלטענתה עושים בקבלת הבנות, "אם את נערה פריפריאלית או מהחברה האתיופית או משכבות נמוכות, בחיים לא תגיעי לעשות שירות במקומות השווים, מקומות שהשירות בהם מורכב במיוחד, מה שאומר שאת שפיצית ממש, או מקומות שידועים בתנאים הטובים שלהם".

לטענתה, "יש מקומות שכולם יודעים שהם בעייתיים, שבנות מוטרדות או מנוצלות – ואף אחד לא מבטל שם את התקן. אבל אם את בת של איזה רב, בחיים לא תגיעי לשם".

טליה (20, שם בדוי), היא בוגרת שירות לאומי בן שנתיים שעובדת כיום בעמותה שמעסיקה בנות שירות. לדבריה, התנאים הקשים של בנות השירות הן המשך ישיר של המסר שהן מקבלות בצעירותן, "יש איזושהי הסללה בחינוך ארוך הטווח במגזר הדתי לאומי שאת צריכה להיות הכי שפיצית, הכי תותחית".

עוד היא אמרה כי "אצל הבנים זה מתבטא ב'לך ליחידה הכי קרבית', 'תקריב את החיים שלך' ואצל הבנות זה 'תהיי הבת שירות הכי רעבה, הכי מסכנה, הכי לא חוזרת הביתה, לא פוגשת חברות ואם זה ככה, אז את בטח נורא נורא תותחית'. הבעיה היא שהמקומות מנצלים את התפיסה הזאת. בנות השירות הצעירות מרגישות שהן חייבות לעשות הכול בכל תנאי בלי לעצור ולהגיד: 'רגע? אולי זה לא צריך להיות ככה?'. במקום השירות שהייתי בו, שנחשב לכזה של תותחיות, ציפו מאיתנו לעשות דברים כמו להישאר לילות או שבתות או לעשות עבודה סיעודית בלי הכשרת מתאימה. אבל את הרי תותחית, אז מה, לא תעשי? לוקח לך המון זמן להבין כמה זה חמור ואת הנזק שנגרם לך".

טענות להכשרה דלה וחוסר ליווי. תמונת ארכיון

טענות להכשרה דלה וחוסר ליווי. תמונת ארכיוןצילום: פלאש 90. הדס פרוש

יש לציין כי אף אחת מהבנות שהתראיינו לכתבה ב'את', לא יצאה באופן רעיוני נגד הצורך בשירות לאומי. עיקר הטענות הופנו לדרך ההתנהלות הלא מסודרת ולתנאים הקשים שחלק מהבנות נתקלות בהם. "בשנה הראשונה של השירות הלאומי שלי כמעט ולא קיבלתי את המשכורת", סיפרה בת שירות נוספת והוסיפה כי "או שהיא התעכבה בכמה ימים או שקיבלתי רק חצי מהסכום. כל חודש הייתי צריכה להתקשר אליהם ולבכות בטלפון עד שיצאה לי הנשמה. בספטמבר בשנה שעברה היינו כולנו חולות, חום וכאבי בטן, ואז גילינו שהמים בברז שלנו לא ראויים לשתייה. למרות שאמרנו את זה מספר פעמים אף אחד לא עשה כלום. כמעט שנה לא יכולנו לשתות מהברזים".

לדבריה, "יש לנו מלא הוצאות, כי בניגוד לחיילים, אין חדר אוכל או מרפאה. עד לפני שנה בנות השירות גם היו צריכות לשלם על כל הנסיעות שלהן, גם כאלה שבמסגרת התפקיד", מוסיפה מיכל, "בירושלים יש רחוב של מסעדות במרכז העיר ש־90 אחוז מהמלצריות שם הן בנות שירות שעובדות בשחור. חייבות לחיות איכשהו".

עניין נוסף שעלה הוא נושא ההכשרה שבנות השירות הלאומי מקבלות לקראת התפקיד שאותו הן אמורות למלא, "כשהגעתי לשירות כל מה שאמרו לי הוא שלמי שהייתה לפניי לא היה קל", מספרת מוריה (23, שם בדוי) שסיימה את השירות שלה לפני כשלוש שנים. "עבדתי עם נערות בסיכון ולא היה לי ניסיון קודם או הכשרה. נחשפתי לדברים קיצוניים: ילדה שראתה את אימא שלה מתאבדת בגיל 8, בנות שאימא שלהן שלחה אותן לזנות בגיל 6. כל מה שאמרו לי זה 'תיזהרי שלא ירביצו לך'. לא היו שם עוד בנות שירות כך שרוב הזמן הייתי לבד, לא היה ליווי של העמותה חוץ מאורייתה פעם בשבועיים – דואגים שלא תתקלקלי רוחנית, אבל מה עוזר לי הלכות כשרות? אני צריכה לדעת איך לעבוד עם נערות בסיכון. איך יכול להיות שמדלגים על שלב ההכשרה? בסופו של דבר רואים בך כוח עבודה זול".

טליה מצדה טענה שגם נהירת בנות דתיות רבות לצבא, לא גרמה לגורמים הרלוונטים לכלכל את צעדיהם, "יש גל מטורף של בנות דתיות שהולכות לצבא. במקום שהעמותות יעשו חושבים, יתחילו לדאוג שלבנות השירות יהיה מה לאכול, שיהיה להן כסף, משתמשים ברבנים כדי להפחיד בנות לא להתגייס. ארגונים הולכים להחתים בנות על פטור משירות צבאי כשהן עוד באולפנה כדי שיהיה לחץ חברתי".

לדבריה, "יש תפיסה כזו שהגברים, לפני שהם הולכים לצבא, צריכים לעבור הכנה, לבנות את עצמם ולהתחזק. אבל התפיסה הזאת לא קיימת לגבי נשים. התפיסה לגבינו היא שנסתדר והעיקר שנסיים את השירות מהר כדי ללכת ללמוד, להתחתן ולהביא ילדים. אבל מה איתנו? גם אנחנו צריכות לשמור על עצמנו, גם לנו מגיע ביטחון וגם לנו מגיע לפתח את עצמנו".

מרשות השירות הלאומי־אזרחי נמסר בתגובה לכתבה כי "לנגד עיניה של רשות השירות הלאומי־אזרחי, יחד עם השר הממונה על הרשות, אורי אריאל, עומדת טובת המתנדבים מכלל המגזרים. בשנים האחרונות גדל היקף מתנדבי השירות הלאומי־אזרחי באלפים ואנו פועלים בהתמדה לחיזוק מעמדם. מתוך מאות פניות המגיעות למשרדי הרשות איננו מכירים פנייה אחת שלא טופלה. במקרה של מקום שירות שמעניק יחס לא ראוי למתנדבים אנו פועלים מול אותו גוף ובמקרה הצורך אף מבטלים את אישורו להעסיק מתנדבים בשירות לאומי".

על תהליך המיון הם אמרו: "פתחנו מאות תקנים המאפשרים לכל המעוניין לשרת נאמנה את החברה. הרשות הובילה רפורמה לשיפור תהליכי המיון וההשמה. כשמתנדבת לא מתקבלת למקום אחד, עומד בפניה היצע מקומות שירות עצום, בניגוד לשנים קודמות שבהן התנהלו מאבקים על השגת תקנים".

בנוגע לטענות על הכשרה הדלה הם טענו כי "כל גוף מפעיל הוא המוסמך לבצע את ההכשרה הרלוונטית. בירורים אודות ההכשרה יופנו לגוף המפעיל, ואם הוא לא עונה נבקש לקבל פניות ולבררן מול הגורמים המקצועיים". על תנאי השירות הם ציינו כי "הרשות מצדיקה את הטענות על שכר המתנדבים ופנתה בנושא זה למשרד האוצר. כיום כמעט כל ההטבות הניתנות לחיילים מגיעות למתנדבי השירות".

לסיום הם מסרו: "אנחנו קוראים למתנדבים שחשים שאינם מקבלים את שמגיע להם, לפנות לרשות ואנו נדאג להשלמת זכויותיהם בהתאם לנהלי הרשות".

מתנועת הנוער בני עקיבא נמסר: "בני עקיבא מכשירה מדי שנה מאות קומונריות לתפקיד מאתגר ומוביל בסניפי התנועה. ההכשרה מקיפה ונמשכת במהלך השנה. מדי שנה התהליך מתמקצע ומתייעל. בנוסף, בשנים האחרונות החלה לפעול בתנועה עובדת סוציאלית ונבנו מערכי הכשרה וליווי מקיפים ומעמיקים במטרה לתת לקומונרית את כלל הכלים והתמיכה. ייתכן ובמהלך השנים היו מקרים נקודתיים שבהם עלו קשיים שלא ניתן להם מענה מספק ואנו מנסים כל העת ללמוד על מנת להפיק לקחים להמשך. באשר למקרה המדובר – ברור לנו שתחושות ובעיות מסוג זה אינן צריכות להתרחש ואנו מביעים צער על כך ומתנצלים אם נעשו טעויות במקרה זה".

02.10.2017

1. זו נבלה וזו טריפה (שאול)

השירות הלאומי הוא אחיזת עיניים בשירות האידיאולוגיה. המדינה לא ממש צריכה את בנות השירות, אלא מה, "כל אחד צריך להתגייס", בלה בלה בלה. כנ"ל גיוס חובה לבנות שעכשיו כופים אותו על אותן הפתיות הדתיות שהורעלו ב"רוח קרב".

דווח על תגובה לא ראויה
02.10.2017

2. מה הקשר בין הכתבה לכותרת (אישיהודי)

או שזו כתבה מטעם הארגונים שצצים לאחרונה הנלחמים בשירות הבנות בצה"ל
בעדות הראשונה כתוב שהבת שירתה לפני כעשור, אז בקושי היה שירות בנות בצבא

דווח על תגובה לא ראויה
02.10.2017

3. ל2. תקרא שוב, זה כתבה נגד שירות לאומי, לא נגד שירות בצבא (אלי)

דווח על תגובה לא ראויה
02.10.2017

4. כותרת שיקרית שמסיתה נגד צהל (משה)

בגלל המתגייסות? או בגלל מנהלי השירות הכושלים!

דווח על תגובה לא ראויה
02.10.2017

5. כואה הלב. במקום לסבול במחנה העבדים (צבא) עושים חיים בתנועת נוער. (אייל)

אותי זרקו לטיול של חודשיים בקריביים, איזה דכאון.
וברצינות. קשה לי לתפוס איפה מתחילה בכלל ההשוואה.
מצד אחד אנשים סובלים בצבא. כי 90% מהצבא עבור בנים זה סבל, וכל יום אתה רק סופר את מספר הימים שנותרו. ובצד השני, וואיי חוויייה. (ולא בציניות)

דווח על תגובה לא ראויה
02.10.2017

6. חלק ניכר מהבנות הדתיות בצבא הן אידיוטיות שימושיות שטופות מוח. (מפוקח)

דווח על תגובה לא ראויה
03.10.2017

7. אם השירות לא טוב, תתפטרו (דוד)

לכו לאקדמיה, תשיגו מקצוע טוב כבר בגיל 23, תתחתנו עם איזה אברך והוא יוכל לשבת ללמוד כמה שנים בנחת...

דווח על תגובה לא ראויה
05.10.2017

8. הייתי חצי שנה מקשרת וראיתי גם דברים אחרים (טלי)

בס"ד

אף אחת לא רוצה לשרת ליד הבית, למרות שזה משתלם כלכלית למדינה ועמותות השירות משוועות לזה. זה "לא נחשב שווה", גם אם זה תפקיד טוב עם אחריות, הבנות פוסלות והתקנים נותרים ריקים. כולן רוצות בירושלים, לא רוצות פריפרייה. כולן רוצות "נוער בסיכון" (ואח"כ לפי הכתבה הזו בוכות שנותנות להן לעבוד עם נוער בסיכון...)
בצבא זה לא יקרה, כי מי שלא תתקבל לתפקיד הנחשק, תתקבל לאן שהצבא ישלח אותה בלי לשאול אותה, ותסבול שם בשקט. שם אי אפשר לקום וללכת כמו הרבה מאוד בנות שירות שאני מכירה שעשו זאת.
זה אמיתי העניין הזה עם התשלום על נסיעות משנה שעברה?? כבר בתקופת השירות שלי לפני 15 שנה בנות השירות קיבלו החזר נסיעות...
"אצל בנים משקיעים והולכים למכינות ואותנו זורקים לשירות" - הלו, אתן יודעות שזו התנדבות ואתן כלל לא חייבות בזה? אתן מבינות שאתן יכולות ללכת לשנה מכינה/ מדרשה לפני השירות? ברור לכן שזו החלטה שלכן?
אתן גם מבינות שלפי החוק אתן יכולות לנטוש מתי שאתן רוצות, להבדיל מהצבא?? אני מכירה בנות שהתחייבו לשנתיים שירות במקום מסוים, וחתכו אחרי שנה למרות שהן ידעו שבונים עליהן.

בקיצור, יש פנים לכאן ולכאן.

דווח על תגובה לא ראויה
06.10.2017

9. ל5 - ההשוואה שלך לא עניינית (אני)

לא שאלו כאן מי סובל יותר בשירות. דיברו על היעדר תנאים והיעדר הכשרה. האם לחייל צה"ל מעכבים משכורת או לא משלמים נסיעות? האם אינו מקבל אספקת מזון, בין אם הוא נמצא בגדוד בבקעה, במשרד במרכז הארץ או באבט"ש ביישוב אזרחי? ולפני הגיוס, האם הוא נודד בראיונות עבודה עם מח"טים ומב"סים על חשבונו? והאם חייל צה"ל עושה משהו - נוהג נגמש, יורה במאג, מתכנת תוכנת מחשב או מבשל מרק לחיילי הבסיס - מבלי שקיבל הכשרה מתאימה לכך?

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר