בימים אלו ישנה התרחשות רבה סביבנו, אך התרחשות גדולה יותר בתוכנו פנימה. הרב קוק כותב בספר "אורות" ש"הגאולה היא בתוכיותה של כנסת ישראל". הרב אמנם מדבר על אוצרה הפנימי של הנשמה, אך נראה שבשבועות האחרונים ישנה התרחשות גם ברבדים הרוחניים הגלויים יותר של האומה. אנו מתוודעים למסירות נפש וגבורה, הכרה בצדקת הדרך ודבקות במטרה, ומעל הכל: אהבת ישראל ואחדות השוטפת את כולנו.
מהו מקור הכוח להתרחשות זו? אנו מכירים את סגולת וקדושת ישראל. רבינו אור החיים הקדוש מסביר על הפסוק "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות י"ט, ה') שבעם ישראל יש אוצר של סגולה וקדושה טבעית, שאינו קיים אצל שאר העמים. נדמה שבשבועות האחרונים הקב"ה טלטל סגולה זו ועורר אותה וכולנו חווים ומרגישים אותה היטב. אנו חווים חוויה חזקה של נשמה אחת בגופות מחולקים, כלשון הירושלמי. כשאיבר אחד נקרע מאיתנו, חס וחלילה, כולנו קרועים ופצועים. כולם אומרים "גילינו את ישראל היפה" - ישראל האמיתית שמתחת לקליפות.
מה מחזיק את החיילים ואת עמנו כולו בשעות אלו? אמונה, תורה ותפילה. זוהי עת רצון בה אנו מתוודעים למקור נשמותינו, למקור כוחנו שהוא הקב"ה. בשעת הסכנה נופל כל הטיח התפל של דמיונות בהם סובבנו עצמנו בהם ומתגלות עוצמתנו ויכולותינו. לפתע אנו יודעים שזקוקים אנו לשכינת מעלה שתלווה ושתשמור עלינו ועל חיילינו ותצליח אותם במשימתם. זוהי הסיבה שחיילים רבים שומעים בצמא את שיחות של רבנים, קוראים קריאת שמע ועוטפים עצמם בציצית. בשעת הסכנה, אמר אל"מ וינטר, מפקד חטיבת גבעתי, אדם נפגש עם עצמו ועם אלוקיו. אנו נזכרים שעַם ה' אנו, שאנו חוליה בהיסטוריה האלוקית-לאומית של נצח ישראל שהחלה מאבותינו והמשיכה ביציאת מצרים ובכיבוש הארץ בימי יהושע.
מדוע הכרה זו והרגשה זו לא מופיעות כל השנה? בימות השנה הרגילים מצופה נשמתנו בציפוי של חול. אנו עוסקים בפרנסה ובשאר צרכי החיים הגשמיים שלנו: הדירה, הרכב וכדומה. השיח הציבורי הרגיל מרוכז בצרכים אלו, באפשרויות קנייה, צרכנות ובילוי. גם כשאנו עוסקים בעניינים ציבוריים של בחירות לכנסת ולממשלה, בענייני צבא ובטחון ובענייני כלכל ותעשיה - אנו חושבים עליהם בתבניות של מדינה אזרחית רגילה, כזו הצריכה לשרת את אזרחיה, להגן עליהם מבחינה ביטחונית וכלכלית, בתמורה למילוי חובות כתשלום מיסים ושירות מילואים. והנה, לפתע אנו פושטים את בגדי החול ומגלים שעם קדוש אנו, עם אלוקי! עַם אלוקי אברהם, עם אהוב למעלה ואוהב למטה, עם שבשבילו כל בן ובת שלו הם פנינים אלוקיות קדושות, עם של תפילה, של שירה, של אמונה ושל תורה. אנו מגלים שאנו עם ששכינה מתהלכת בקרבו ושעליו לקדש את שם ה'. אנו שמחים בחלקנו - אנו אומרים "מה נעים גורלנו". אף אם היינו רוצים להתעלם מגורלנו האלוקי העליון, אויבינו מזכירים לנו שעם מיוחד ומאוחד אנו, עם של יחידו של עולם. "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (שמואל ב', ז').
מה הרים את השיח הציבורי לקומה זו? אין ספק שההתרחשות החלה משלוש המשפחות הגיבורות ומשלוש האמהות של הבחורים שנחטפו, הי"ד, כפי שביטא זאת ראש הממשלה בהלווייתם: "ראינו את השורשים שלכם". המשפחות הקרינו אמונה וטוב, תפילה טהורה, כמיהה לאחדות ועוז לאומי. כך הן הודיעו חד משמעית שהן מתנגדות לעסקת שחרור מחבלים. ברור היה לכולם שכוחן יונק ממה שהוא למעלה מן החיים וגדול מהם. כשהאמהות דיברו, ניתן היה להרגיש ששכינה שורה על פניהן. הן פרטו על נימי נשמתנו והיא ענתה להן כטבעה, התעוררה והתרגשה. במשך שלושה שבועות כל העם אמר תהילים והתפלל.
אז התרגשה עלינו מלחמת "צוק איתן", מלחמה של הטוב נגד הרשע, הטהרה מול הסיאוב. "אלוקיי, נשמה שנתת בי טהורה היא"! אי אפשר שלא להשתומם אל מול טהרת הנשמה של חיילינו, אל מול טוב הלב של כל המוני העם ששלחו בלי סוף חבילות והתאמצו לחלק אותן לחיילים בחזית ולפצועים בבתי החולים, ומעל לכל - אל מול עשרות האלפים שבאו ללוויות החיילים הבודדים שבאו מחו"ל, דברי הגבורה והאמונה של המשפחות השכולות, ההספדים של ההורים השכולים ודברי החיזוק של הרבנים. כל אלו יונקים מהמעון הנצחי הקדוש של התורה והנבואה. הם הרימו את השיח הציבורי לקומה אחרת (לבד מאיים קולניים אך זעירים). "האם מקור הכוח שלכן היא האמונה?" שאלו כל השדרנים את שלוש האמהות הקדושות הללו. אין ספק שקומה נוספת של קדושת עמנו ואמונתו נחשפה, פרצה לשיח הציבורי והרימה אותו אל על.
מה הלאה? איך משמרים קומה גבוהה זו? זהו תפקידה של הציונות הדתית! כפי שכתב הרב קוק לתנועת "המזרחי" לפני מאה שנים: "המזרחי" צריך לזרוק את הנשמה בגוויה, בגוף הכללי של הציונות. "המקלט הבטוח" מאפשר לגוף הישראלי להתקיים, אבל נשמתה של הציונות והישראליות היא התורה והאמונה! האידיאלים הנלמדים בבתי המדרש של הציונות הדתית, התורה והאמונה צריכים ויכולים להיכנס למרכז השיח התרבותי של המדינה. הם עשויים לעורר דיון על שאלות רבות - מדוע חזרנו דווקא לארץ ישראל, מדוע חשוב לבנות מדינה ליהודים ומדוע המדינה צריכה להיות יהודית, מהי תכליתנו ההיסטורית ומהו יעודנו האלוקי, איך צריך להתייחס לאומות - הן הערביות והן המערביות ואיך צריך להתייחס לערבים ולגויים אשר בקרבנו. נושאים רבים צריכים לבוא לידי דיון וליבון מעמיק. מקור הדיון והשיח הוא כמובן התורה הנצחית, דברי חז"ל וקדושי ישראל, גדולי הדורות הראשונים והאחרונים. מהם ורק מהם נשאב דעת וכוחות להמשך דרכנו.
אך דא עקא, באותן שעות של לחימה עיקשת בעזה ממשיכים ח"כים ממפלגות שונות בנסיונם לקדם חקיקה אנטי דתית ואנטי יהודית. הם מנסים ליצור הפרדה בין דת למדינה - הדת תשאר נחלת האדם הפרטי, אך המדינה בחוקיה הציבוריים תהפך, חס וחלילה, לאזרחית: נישואים אזרחיים או חד מיניים, גיור שלא על פי ההלכה וצמצום כוחה של הרבנות הראשית ובתי הדין. הם מנסים לקעקע ולעקור את שורשה הרוחני של מדינתנו: הקדושה האלוקית. נצח ישראל יונק מהחיים האלוקיים.
ככל שתתמלא מדינתנו בקיום מצוות והלכה בחיים הציבוריים והפרטיים, נזכה לסיעתא דשמיא במלחמות, בהתעוררות של עמנו, וביחס הגויים אלינו. לעומת זאת, פעולתם שלהם מפוררת ומפרדת את העם בגלל שתי סיבות:
א. היא מנתקת את העם והמדינה ממקור חיותם.
ב. היא פורמת את הסטטוס-קוו שאיחד אותנו בשישים השנים שלנו כאן. לא נוכל להתחתן זה עם זה ללא הבאת מגילות יוחסין שמא בן או בת הזוג שלנו הם ילדים לעולים חדשים שהתגיירו שלא כהלכה, שנשאו או התגרשו של כדין וכו'.
דווקא בשבועות אלו, שעם ישראל וחייליו התנתקו מעט מכל ההשפעות הזרות המנסות לשנות אותנו, מתגלה הוא בבריאותו, פורצות אהבת ישראל, אהבת ה' ואהבת התורה.
מה זה מחייב אותנו באופן מעשי? בעיניי, האתגר הוא כפול: רוחני-תרבותי ופוליטי. מבחינה רוחנית-תרבותית עלינו ליצור בתי מדרש ללימוד סוגיות אלו, כנסים וימי עיון, לצד כתיבה ברמות שונות המתאימות לסוגים שונים של אנשים. הנושא המרכזי יהיה מה הן האמיתות של הציונות הדתית בעת הזאת וכיצד הן מצעידות את מדינת ישראל לגאולתה מעלה אחר מעלה. מבחינה פוליטית: על אף העמידה האיתנה והראויה לשבח של מפלגת "הבית היהודי" מול כניעה לטרוריסטים, התנגדותה למוסר מלחמה נוצרי והעמדת ביטחונה וקרנה של מדינת ישראל בראש סדרי העדיפויות, אם חפצת חיים היא, עליה לחשב מסלול מחדש. עליה להציב במרכז עשייתה, עניינה ודרישותיה לא רק את ההתיישבות והביטחון הלאומי, אלא את החוסן הרוחני. עליה להילחם בכל עוז על התורה, על מדינה יהודית, על הישיבות, על הרבנות הראשית ועל חקיקה דתית הנאמנת רק לרבנות הראשית והתורה האורתודוכסית והנצחית. עליה להפרד מההתקשרות הבלתי קדושה למפלגת יש עתיד ולהתחבר למפלגות החרדיות הרוצות לחזק את עם ישראל ואת תורתו. זהו החיבור הטבעי לציונות הדתית.
בצפייה לגאולה השלמה
הכותב הוא ר"מ בישיבת מצפה רמון וחבר ארגון מרכז ליב"ה