חדשות כיפה

עם ישראל בארצו זו מציאות ניסית, שתכריע האם נשים יכולות להיות לוחמות

האם נשים צריכות להילחם בשורות צה"ל? יעקב דוד פישר סבור שככל הנראה לא, אך הוא משוכנע שרק לאחר שהצבא יסיים את בדיקותיו המציאות והשכל הישראלי יכריעו אם מדובר בצל"ש או טר"ש

קו חם לחיילות. למצולמים אין קשר לכתבה

צילום: פלאש 90. הדס פרוש

המהר"ל בנצח ישראל פרק נו מסביר כי עם ישראל הוא עם אוניברסאלי אשר מקומו הוא העולם כולו: "מורה פיזור ישראל בכל העולם על מעלה אלקית שלהם ... ולכך נתפזרו בכל העולם, שכך הוא ראוי לאומה שהיא כל העולם, שיהיה מקומם בכל העולם" עם ישראל הוא מעבר לפרטיקולריות האמפירית של כל אומה ואומה, ולכן מקומו הוא העולם כולו".

מנגד בתחלת הספר מסביר המהר"ל כי גאולתו של ישראל מוכרחת. את זה הוא מסיק מתודעת הגלות של עם ישראל. תחושת הגלות של עם ישראל הן בעיני ישראל עצמם ("מפני חטאנו גלינו מארצנו") והן בעיני הגויים (אגדת "היהודי הנצחי") מניחה את רעיון הגאולה ושיבת ישראל לארצו:

"וזה כי אין ספק כי הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר, שהש"י יסדר כל אומה במקומה הראוי לה וסדר את ישראל במקום הראוי להם שהוא ארץ ישראל, והגלות מן מקומם הוא שינוי ויציאה לגמרי...ועוד כי לפי סדר המציאות אין ראוי שתהיה אומה משעבדת באחרת להכביד עול עליה, כי הש"י ברא כל אומה ואומה לעצמה".

ישראל בגלות, וכאשר יהודי מתחיל לתפוס עמדה נישאה מתפחת טינה כלפיו בקרב ההמון הנגמרת לבסוף בהתפרצות אלימה כמו שקרה ליצחק בנו של רבי שמואל הנגיד, ליהודי זיס, לוולטר רתנאו ברפובליקת וימאר ובדורנו רואים את השנאה כלפי ג'ורג' סורוס המנסה להנחיל את חזון החברה הפתוחה באמריקה בקרב מצביעי טראמפ בימין האמריקאי. מעטים בתקופת שיא הליברליזם כמו דיז'ראלי חמקו מגורל זה. אין ישראל נתפסים כגורם אוניברסאלי אשר כל מקום הוא מקומם, אלא כקבוצה מנודה אשר אף מקום איננו מקומם. רק ארץ ישראל.

ועם זאת השינוי מעם אוניברסאלי נוסח רוזנצווייג לעם לאומי השייך לארץ ישראל נתפס כנס כפי שמסבירים המהר"ל ושפת אמת: "בני ישראל כל בריאתם למעלה מהטבע והמזלות...ולכן אין לבני ישראל מציאות בעולם הזה...וכל היו ישראל גרים ועבדים ולכן עבדים היינו לפרעה...והקב"ה הוציאנו משם בדרך נס ונתן לנו ארץ ישראל בדרך נס שמצד הטבע אין לנו מקום בעולם הזה" (שפת אמת ג פסח תרסג ד"ה עבדים היינו; להרחבה ראה הרב שג"ר "שירה חדשה" בתוך "ביום ההוא, דרשות ומאמרים לחודש אייר").

לכן מקדים המהר"ל בהקדמתו לנצח ישראל את הפסוק "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה' אשר העלה את ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שמה" (ירמיהו כג).

השינוי של ישראל מיחידים אוניברסאליים לאומה אחת עם לב אחד הוא נס שלמראהו משתומם הלב ונרעש. הגלות הסביר המהר"ל לעכו"ם אחד (יש סברה שזהו רודלוף השני קיסר אוסטריה אך אין לכך הוכחה) קשורה בפירוד הלבבות של ישראל: "מה שאין האומה הזאת באהבה האחד עם אחיו הוא עצם הגלות... שאם לא היו מחולקים לא היה מקוים בהם הפיזור והפירוד (נצח ישראל כה)".

גאולה קשורה בנתינת לב אחד לכולנו, כמו שהיה בתקופת הנערים החטופים ובמבצע צוק איתן (בלשון עדינה אוסיף כי אינני רואה הפרדה ביניהם ונראה לי ששילוב אירועי הזיכרון נכון יותר מבחינה ציבורית). הלב האחד הוא שהופך אותנו לעם אחד בארצנו. כמו שניסח זאת השיר "קול אחד" שיצא בתקופת צוק איתן: "לפעמים הקול הזה שלנו  אומר ביחד, דיברתם די קול אחד הוא כל קולות כולנו  ואין בו פחד, ואין אולי"  ("קול אחד" המשקפיים של נויפלד).

הנס של הפיכת ישראל מעם אוניברסאלי לעם לאומי כל כך גדול שללב מתגנב החשד, האם לא נשתנו סדרי בראשית נוספים? אם ישראל הפך מעם אוניברסאלי מפורד ללבבות שונים לעם עם לב אחד, אולי השינוי כולל ילדים היכולים להתנתק מבית הוריהם לטובת שינה משותפת? שינת ילדים עם ההורים משקפת את הלבבות השונים שלנו. כל אחד אוהב את ילדו שלו ומשכן אותו בביתו. אולי הלב האחד יכול לאפשר לכל הילדים לישון ביחד במקום של כולנו? השכל הישר אומר שילדים ישנים עם הוריהם אולם במציאות ניסית כל כך השכל הישר עצמו מושעה. לקח כמה עשרות שנים וניסוי חברתי מלא שכלל עשרות אלפי ילדים והורים עד שהשכל הישר הישראלי השתכנע, שאכן, ילדים צריכים לישון עם הוריהם. הלב האחד הלאומי איננו שולל את הלבבות הפרטיים של הילדים.

האם שילוב הלוחמות ייכשל כמו בתי הלדים בקיבוצים?

האם שילוב הלוחמות ייכשל כמו בתי הלדים בקיבוצים?צילום: פלאש 90. דורון הורוביץ

לאחרונה נערך ניסוי חברתי גדול נוסף, הפעם לא עם ילדים אלא עם נשים. השינוי הגדול של הופעת הכלל העלה את המחשבה שאולי נשתנו סדרי בראשית ונשים יכולות להילחם כמו גברים. הרבה שנים שכנה לה המחשבה הזו רדומה. אכן היו נשים לוחמות פה ושם בפלמ"ח ובצבא האדום (בצבא האדום הייתה טייסת קרב המורכבת מנשים) ועדיין רוב השנים נשים לא נלחמו. הן גויסו, בעיקר במגזר החילוני, אך הן לא נלחמו. לאחרונה החליט הצבא להעלות מהלך ולשלב נשים בתפקידי לוחמה. ישנה טענה לפיה השתתפות נשים בלחימה תפגע בדרישות הגופניות של לוחמים.

דרישה זו היא מוגבלת. מה שנותן לאדם המערבי את יתרונו המלחמתי איננו דווקא כושר גופני אלא יכולת טכנולוגית. האם נשים חלשות יותר מבחינה טכנולוגית? גם אם פיזית בטווח הקצר מסת השריר והעצם שלהן נמוכה יותר הטכנולוגיה מאפשרת לעקוף את המגבלות הללו. אינני מזלזל בדרישות הפיזיות אולם כטענה הן מוגבלות. ועם זאת העובדה שהמלחמה היא עניין טכנולוגי איננה אומרת שהיא עניין נשי כמו שמציין ההיסטוריון הצבאי ג'ון קיגן בספרו "תולדות הלחימה": "ואף על פי כן הלוחמה היא הפעולה האנושית היחידה שנשים, למעט חריגים נדירים ביותר, תמיד ובכל מקום בחרו לעמוד מנגד…חייבים אנו לשלב את ההגבלה החשובה מכולן (הפרק עסק בהגבלות על הלחימה), זוהי פעילות גברית לחלוטין".

השכל הישר (שלי לפחות) אומר שמלחמה היא עניין של גברים. זה לא עניין פיזי אלא ביולוגי. דרכו של האיש לכבוש אומרת הגמרא וכמו שיחס הפשיעה של נשים וגברים הוא 1:10 לרעת הגברים כך גם נשים לא לוחמות. ועם זאת במציאות הנוכחית הניסית כל כך השכל הישר מושעה. שהרי אם יהודים השתנו לעם לאומי עם לב אחד אולי נתינת לב אחד נותנת להם מקום של לוחמות? הנושא דורש בדיקה.

כרגע הבדיקה בעיצומה. מנקודת מבט דתית יש כאן בעיה בעיקר מבחינת צניעות (אך גם מבחינת איסור "לא יהיה כלי גבר על אישה"), מה שמציב את הדתיים בהתנגשות עם המהלך. אך הנושא כרגע איננו השילוב הראוי אלא האם השכל הישר השתנה, או במילים אחרות האם נשים יכולות להילחם? וכאן בדומה ללינת ילדים בקיבוצים נערך ניסוי שרק לאחריו יחליט השכל הישר הישראלי האם לוחמה מתאימה לנשים במציאות הניסית הנוכחית או לא.

הכותב נשוי ואב לילדים, גר בירושלים ועובד בהייטק

08.11.2017

1. מעניין מאוד, תודה (תמי)

דווח על תגובה לא ראויה
08.11.2017

2. כתוב נפלא אבל... (אמא)

אף אחד לא עושה נסיון בנשים. נשים מתגייסות ומתפקדות בצבא כמו כל חיל אחר

דווח על תגובה לא ראויה
09.11.2017

3. עם ישראל יחליט אם הוא מעדיף בנות בצבא או דתיים בצבא (אזרח נאמן)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר