סערת הרבנים: צריך לצאת בקול מנהיגותי אחד

הבעיה המרכזית באירוע התקשורתי היא חוסר תקשורת בין הרבנים, וחוסר הבנה תקשורתית של עוזריהם. אם היו בודקים את הנתונים ומתייעצים עם המובילים את השיח עם הרמטכ"ל, הייתה נמנעת סערה מיותרת

חדשות כיפה הרב אלי קפלן 18/01/18 18:21 ב בשבט התשעח

סערת הרבנים: צריך לצאת בקול מנהיגותי אחד
צילום: דובר צה"ל

הרעש התקשורתי שנוצר סביב דבריהם החריפים של הרב שלמה אבינר והרב שמואל אליהו, דברים שגרמו לתגובת נגד של הרב דרוקמן, הרב סדן והרב מידן שכתבו מכתב תמיכה ברמטכ"ל, מתמקד בשאלת השירות המשותף בצבא.

אולם בניגוד למחלוקות רבות שבהן ישנה מחלוקת עקרונית - כאן אין מחלוקת עקרונית. כל הרבנים חושבים ששרות משותף ביחידות הצבא הוא בעייתי ואסור לכפותו על מי שאיננו רוצה בכך מטעמים הלכתיים.

הרבנים התומכים ברמטכ"ל טוענים שהפקודה החדשה והשיח שנערך בשנה האחרונה נובע מהקשבה ומהערכה הדדית, ולכן הם הוציאו מכתב תמיכה ברמטכ"ל.

הרב אבינר נשאל במסרון האם מותר לשרת ביחידה מעורבת וענה שאסור ופסק שיש לסרב לבצע פקודה כזו. ובמשתמע היה שאין להתגייס עד אשר הדבר יתוקן. לאחר מכן הוא הבהיר שאיננו מדבר באופן גורף אלא בצורה נקודתית.

הרב שמואל אליהו הגיב על הדברים וטען שאם הרב אבינר, שלו אלפי תלמידים, הגיע למצב כזה של חוסר אמון, הרי שהדבר פוגם בחוסנו של צה"ל, ולכך הוא חיבר גם את הירידה במוטיבציה להתגייס ותלה את האשמה ברמטכ"ל.

הבעיה המרכזית שעולה מהאירוע התקשורתי הזה היא חוסר תקשורת בין הרבנים וחוסר הבנה תקשורתית של עוזריהם. הרי המחלוקת שנוצרה כתוצאה מן הדברים יוצרת נזק לכל מי שרוצה לבנות מנהיגות רבנית-רוחנית מכל סוג.

זאת ועוד, כל מי שמכיר את הנתונים יודע שאין פגיעה במוטיבציה לשרת בין הנוער בחינוך הדתי. רק לאחרונה ראינו ששבעה מתוך עשרת בתי הספר המובילים בגיוס הם בתי ספר דתיים.

כמי שמכיר את הנתונים האמיתיים כדאי לדעת שקרוב ל-50% מתלמידי ישיבות ההסדר משרתים הרבה יותר מ-17 חודשים שעליהם מושתת ההסדר. כ-80% מהתלמידים ההולכים לישיבות גבוהות מתגייסים לאחר שנתיים-שלוש לשרות משמעותי.

אם כן, אין כל ירידה במגזר הדתי במוטיבציה לשרת בגלל פקודת השירות המשותף או פרשת אלאור אזריה. כך, שמבחינה עובדתית אין לדברי הרב אליהו ביסוס במציאות.

כמובן שיש להיאבק על דמותו של הצבא מבחינה רוחנית וחברתית, כפי שעושים זאת ראשי ישיבות ההסדר, ראשי המכינות, הרב הצבאי הראשי ועוד - מאבק מתוך שיח וכבוד הדדי שגם מביא לתוצאות.

חובתו של מי שחולק על גישה זו להביע את דעתו בצורה מכובדת וראויה. אבל דומני, שאם הרבנים החשובים או עוזריהם היו בודקים את הנתונים לאשורם והיו מתייעצים עם רבנים המובילים את השיח עם הרמטכ"ל, הייתה נמנעת סערה תקשורתית מיותרת, המזיקה לכולם, ובמיוחד מרחיקה צעירים רבים מלהקשיב לדבריהם של רבנים בכלל.

בפרשת השבוע אנו קוראים על משה ואהרון שגברו יחדיו אל עם ישראל "והיה הקול יוצא מבין שניהם"(רש"י). מכיוון שהייתה ביניהם הערכה וכבוד הדדי ידעו שני האחים הגדולים לדבר יחדיו, למרות שמשה הוא בבחינת "יקוב הדין את ההר" ואהרון הוא בבחינת "אוהב שלום ורודף שלום"(סנהדרין ה).

הבה נלמד מהם ונדע כיצד לצאת בקול מנהיגותי אחד, למרות הסגנונות השונים והדעות השונות, ובכך נוכל להבות תורה ואמונה.