רשמתם אותם לשלושה שבועות של המחזור הראשון בקייטנה? יופי. ומה תעשו אתם בשבעה השבועות הנותרים עד שנת הלימודים הבאה? ואיך תמנעו מרביצה במיטה עד הצהריים ורביצה מול נייד, מחשב, טלוויזיה, עד הערב?
כמה שלא תשקיעו ממון, מחשבה ותכנון במסגרות הממוסדות, כדאי לחשוב עכשיו גם על הימים שלפני ואחרי הקייטנות. במילים אחרות: בילויים משפחתיים משותפים. ההיצע גדול, וההחלטה במה לבחור תלויה גם בהעדפות הטעם שלכם ושל הילדים, וגם בתקציב ובלוח החופשות של ההורים. הנה כמה אופציות שלטעמי הן ממש אטרקטיביות. הזמנה והתארגנות מראש יבטיחו מימוש נינוח והרבה פחות עצבים.
מוזיאון:
נכון שצריך להדרים עד באר-שבע בשביל המוזיאון הזה, עם השם המיוחד "לונדע", אבל כל-כך מרנין שם, שזה שווה את כל הנסיעה (מעידה מהתנסות אישית עם חבורת ילדים שלא קל להרשים אותם). כבר יריית הפתיחה בכניסה כובשת אותנו. כתוב שם: "חובה לגעת". השוו למוזיאונים האחרים שבהם צריך להיות כל הזמן בהיכון כדי למנוע מהילדים לגעת במוצגים או אפילו להתקרב יותר מדי לחבל המסמן עד איפה מותר להתקרב.
בלונדע יש עשרות משחקים ומיצגים אינטראקטיביים, בלי הגבלת גיל. חלקם יעניינו גם לנוער ומבוגרים. מדובר ב-3 קומות גדולות עם שמונה מרחבי ידע וכ-50 מתקנים. בין הנושאים שמצליחים להפנים תוך כדי לחיצה על כפתורים, הזזת אלמנטים, קפיצות, מענה קולי ויתר הפטנטים של הטכנולוגיה הממוחשבת, יש למשל ניהול משאבי זמן, טיפול נכון בכסף, גישה שפויה למזון, תקשורת בינאישית, ביטוי רגשי כלפי האני וכלפי אחרים, תרבויות ושפות שונות, מערכת השמש והתכונות הייחודיות של כדור הארץ.
על פניו זה נשמע מופשט מדי ויומרני מדי להמחשה מוזיאונית, ועוד עבור ילדים, אבל הצוות של חברת Playplus שמימש את היעד עבור עיריית באר שבע, עשה כאן את הבלתי אפשרי. הנה כמה דוגמאות: בנושא ההתמצאות בכדור הארץ ובחלל, יש מבוך, מגדל פיקוח, תצוגה של בעלי חיים, וניסוי בכוח הכבידה.
בנושא ניהול משאבי זמן, כסף ותזונה- לומדים לבנות תקציב, וטטריס מזונות.
במרחב השפות יש עמדת שידור, ומתבקשים בין היתר להקריא את מגילת העצמאות של מדינת ישראל, משולבת מילים בשפות שונות. במרחב התיאטרלי יש במה עם תאורה מתחלפת, תלבושות שמותר ללבוש, עמדת צילום ועמדת בימוי של סצנות משחק.
גולת הכותרת היא חדר חושך שחוצים אותו לייזרים בנוסח "משימה בלתי אפשרית" ומשחק קליעה למטרה עם תותחי כדורים ענקים, שלא ניתן להצליח בו ללא עבודת צוות.
התשלום מגיל חצי שנה, כי יש גם אטרקציות לתינוקות, ונכון שלא זול: 55 שקלים, אבל למיטב ידיעתי אין עוד מוזיאון כזה בארץ. שתי המלצות: הזמינו מקומות ראש והביאו גרביים לכולם. הכניסה למקום היא ללא נעליים.
לונדעצילום: יח"צ
תערוכה:
הדרדסים הפרטיים שלכם אוהבים את דרדסאבא, דרדסית וגרגמל? בגני התערוכה בתל אביב נפתח כפר הדרדסים שבו צאצאיכם יכולים למדוד את הגובה שלהם לעומת הבובות האינטראקטיביות שבכפר, לשיר איתן ולהצטלם איתן למזכרת. בתערוכה רחבת המידות (2,000 מ"ר), יש פארק דרדסים כולל בית פטרייה (עם ריהוט עצום ממדים להמחשת תחושת הגמדות של המבקרים ומארחיהם הדרדסים), גשר, חיפושיות ענק, עשרות דמויות דרדסים בגובה 90 ס"מ, וכמובן גם גרגמל. מוזיאון עם מיצג של חדר העבודה של ממציא הדרדסים פייר רוליפור, אוסף עם 500 פריטים של דרדסים מכל העולם, הקלטות של איך נשמעים הדרדסים בפרסית, טורקית, גרמנית ועוד, והסקיצות הראשוניות של הדרדסים משולחן הממציא. מחזמר 'הדרדסים' המקורי מתורגם לעברית עם שחקנים ותפאורה ומוצג במשך כ-30 דקות ועמדת צילום תלת ממד עם הדמויות הקטנות. כרטיס משפחתי לזוג הורים וזוג ילדים עולה 300 שקלים. כרטיס במכירה מוקדמת עולה 89 שקלים. צריך לשלם מגיל שנתיים.
הדרדסיםצילום: יח"צ
דובדבנים וקייקים:
ילדים אוהבים לתלוש ירקות בערוגות השדה ולקטוף פירות מהעץ, ולא פחות ואולי יותר, לשוט בקייקים. אז הנה הזדמנות לשלב את שתי האהבות הללו: בקיבוץ הגושרים יש מסלול שייט בנחל החצבאני ובמושב אודם מזמינים מבקרים לקטיף דובדבנים שהוא עכשיו בשיאו במקום הנקרא "חוות הסוס והדובדבן".
בגליל וברמת הגולן מטופחים רוב מטעי הדובדבן בארץ, ומי שרוצה לברוח מהחום והלחות של מרכז הארץ ודרומה, ימצא שהאזור הקסום של יער אודם הוא בגובה של 1,100 מטרים מעל הים. חוץ מאשר לקטוף דובדבנים אפשר גם לרכוב שם על סוסים.
אשר למתחם 'קייקי מעין-הגושרים', אורך המסלול המשפחתי הוא כ-5 ק''מ (כשעה וחצי של שייט), המים בחצבאני רגועים ומוצלים, והאטרקציה החדשה והבלעדית כרגע בארץ היא ליווי מצלמות המתעדות בסרטון וידאו את המשפחה מרגע העלייה לקייק ועד לסיום המסלול.
חבילה של שייט פלוס קטיף דובדבנים עולה 80 שקלים לאדם. מי שרוצה ללון באזור, יכול למצוא חניון מגודר עם שמירה, ללינת שטח על גדות החצבאני ב"חניון מעיין ברוך". יש שם אוהלים, מלתחות עם מים חמים, פינות פיקניק, מתקני ספורט אתגרי ומגרש פיינטבול.
קטיף דובדבנים בקיבוץ הגושריםצילום: יח"צ
גן בוטני:
ישראל זרועה בעשרות פארקים אבל עם קסם פרויקט "לילות אפריקה" בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים, אף אחד מהם לא יכול להתחרות. בין היתר מזומן לבאים מפגש עם קאי ולולו, יורשי עצר אפריקאים שיובילו להרפתקה של חיפוש אוצר נסתר בשבילים עטורי הצמחייה האקזוטית. את החיפוש מנחה כתב חידה עם רמזים ותחנות אליהן צריך להגיע. לאורך המסלול (המונגש גם לעגלות ילדים וכסאות גלגלים), ממתינים שחקנים מחופשים, פינות מוארות היוצרות אווירה מסתורית, סמלי שבטים אפריקנים, הרקדה בקצב המוסיקה של שבט המסאי, הקלטה של קולות הלילה האפריקני ועוד. הפעילות נערכת רק בשעות הערב, מ-17:00 עד 21:1. כרטיס משפחתי לזוג פלוס 3 ילדים עולה 190 שקלים. מתאים לגילאי 2-12.
הגן הבוטני גבעת רם צילום: עודד אנטמן
הצגה:
על מעמדו הבכיר של תאטרון אורנה פורת, וגישתו הרצינית והמקצועית להצגות ילדים ב-47 שנות פעילותו, אין ויכוח. כדי להפגיש ילדים עם אמנות הבמה, כדאי לקחת אותם לאחת מ-24 ההצגות מהרפרטואר שלו שיעלו בחודשי הקיץ. יש ביניהן המתאימות לפעוטות בני 3 ואחרות לכל גילאי היסודי, החטיבה והתיכון. אישית, הייתי ממליצה על הצגות בכורה כמו "הניצחון הסופי" (לגילאי 12 ומעלה), המעלה את סיפור חייו של פליקס זנדמן שהוסתר בבונקר בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי משפחה פולנית, ניצל את השהות בבור להשתלמות מוזיקלית, ובבגרותו ייסד את הקונצרן העולמי 'וישי'. או "אימא, אל תבואי!" על אמה של תאיר, המתעוורת בעקבות ניתוח, וההתמודדות של הילדה עם השינוי בחייה, הבושה, ההסתרה, ההסתגלות ולבסוף הקבלה (לגילאי 8-12). בין המומלצים שלי גם "פרצוף חמוץ" הקומי לגילאי 5-9, "צוציקים" לגילאי שנה עד שנתיים וחצי, ו"מחסן השטוזים של דתיה" הנפלא והקלאסי, לגילאי 3-6.
תיאטרון אורנה פורת "אמא אל תבואי"צילום: יוסי צבקר
ספר:
ברור לגמרי שלא עוברים את החופש הגדול בלי לקרוא או להקריא משהו לילדים. איך אחרת הם יגדלו להיות אנשי ספר. וצריך להתחיל מוקדם ככל הניתן. אני ממליצה להקריא לטף את "המסודר מכפר אז"ר", שיצא במהדורה מיוחדת לכבוד שבוע הספר על ידי עמותת "קווים ומחשבות", התומכת בילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב (ADHD). מדובר בהוצאה מחדש של הספר הקלאסי והנפלא "המפוזר מכפר אז"ר" של לאה גולדברג, מנכסי צאן הברזל של הספרות העברית. אנשי העמותה חושבים כנראה שגיבורה של גולדברג, המפוזר המיתולוגי המתקשה במשימות יום יום, סבל מהפרעת קשב, ובכל מקרה החרוזים המרנינים הללו יכבשו את לבם של כל הגילאים ולדעתי במיוחד את המבוגרים שיקריאו אותו למי שעדיין לא קוראים בעצמם. הספר עולה 50 שקלים וניתן לרכישה רק באתר העמותה.
המסודר מכפר אז"רצילום: יח"צ
יצירה ובובה:
גם בעידן האינטרנט והפייסבוק עדיין יש לילדים ובני נוער צורך לתת ביטוי לכישורי היצירה שלהם לא רק באמצעות אצבעות מקישות על מקלדת או זזות על מסך מגע, אלא אוחזות בעפרונות צבע, מדבקות, מספריים ודפי נייר. ציידו את הבית במבחר מההיצע החדש של חברת פלפוט ושל חברות אחרות הממשיכות לייצר פלסטלינה, חימר מתייבש באוויר, צבעי פסטל, גואש ועיפרון, מדבקות ג'ל, מדבקות זוהרות בחושך, פנקסי ציור, פנקסי מנדלות לצביעה, ועוד מהמבחר שיש בחנויות תחביב וחנויות למכשירי כתיבה ומוצרי פופ. חשוב גם להתייחס נכון למוצרים של הפעילות הזו – לקבוע לוח שעם גדול על הקיר בחדר הילדים או במטבח, ולהדק אליו את הציורים. להניח על המזנון בסלון את הפסלונים, ולפעמים אפילו להתיישב לשולחן ולקחת חלק בגזירה, הדבקה, צביעה, וכיור. טוב לא רק עבורם, אלא גם עבורנו, המבוגרים.
אחרונות חביבות, בובות הטוקידוקי, הלהיט הבינלאומי החדש בעולם הצעצועים והאספנים המיובאות לישראל על ידי מותג "מריונטה". מדובר בבובות ויניל קטנות בגודל 7 ס"מ, בעלות עיניים גדולות המייצגות קקטוסים, חדי קרן,בת הים, קשת בענן, דבורי דבש, ועוד עשרות דמויות דמיוניות והזויות בעלות מראה מלבב. אבל מה הן עושות בקייטנת ההורים שלנו? גם אותן יכולים הילדים לצבוע. כי יש דגמים הנמכרים במצבם הראשוני, לבנים וחלקים, ויש צבעים מותאמים בעזרתם אפשר לצבוע ולקשט את הבובות. 59 שקלים לבובה קטנה ו-120 לבובה גדולה בגובה 15-20 ס"מ.
טוקידוקיצילום: יח"צ
פלפוטצילום: יח"צ