אני מעביר שיעור לזכר חבר שנרצח בעודו חייל.
השיעור בנושא כללי:מנהיגות בדגש על הרעות.
אשמח אם תוכלו לעזור לי במספר מקורות והכוונה.
תודה ויישר כח על השרות החשוב והנהדר.
דביר
תשובה
בס"ד
רעות ומנהיגות
הדגם האולטימטיבי לרעות, לאהבה שלא תלויה בדבר, הוא ידידותם של דוד ויהונתן.
הקשר למנהיגות מובנה ביחסיהם. בשיא אהבתם, בפרידה, אומר יהונתן: "אתה(דוד)תהיה למלך על ישראל ואני אהיה לך למשנה".
היסוד הראשון: לא אגואיזם, לא אגוצנטריות. אתה- ורק אח"כ אני.
היסוד השני: ההכנה להנהגת עמ"י.
יהונתן, מצטייר בפרקים הקודמים כגרסה משוכללת של שאול, שלפני החטא היה במעלת "משכמו ומעלה גבוה מכל העם". יהונתן עושה לבדו מעשה גבורה ומושיע את כל העם, ומעוניין שמסירות הנפש תשאר בסוד. הדבר מתגלה מאליו.
וכאן עוד יסוד החשוב גם לידידות וגם למנהיגות: ענווה. הענווה גורמת לכל דבר להיות נקי וענייני, חף מהצורך להרשים, מושקע לפי ערכו הפנימי והאמוני של הנושא, ולא לפי לחצים חיצוניים. הידידות ניזונה מחוסר התחרות, והוויתור המדהים של יהונתן על המלוכה לדוד, מתוך אהבה והערכה, וגם מתוך רצון לציית למצוות ה' שבאה מפי שמואל הנביא, מהווה שיא של חוסר תחרותיות. המנהיגות ניזונה משיקול דעת נכון ומורכב, ללא פניות אישיות. הענווה מאפשרת שיקול דעת כזה.
(לכן זכה שאול למלכות, מצד היותו ענו ונחבא אל הכלים. הצד שקילקל את מלכותו נגע לחוסר היכולת להשאר ענייני מול לחצים חברתיים שהובעו בבקשות העם.)
המקורות בספר שמואל א':
פרק י"ג, פרק י"ד
פרק י"ח א-ה
פרק י"ט א-ז
פרק כ' א-מ"ב
פרק כ"ג ט"ו-י"ח
שתשאל רק בשמחות
הרב זאב מנסבך