תקופת הינקות והילדות המוקדמת מתאפיינת במעברים רבים שהילד עובר. למעשה, מדי שנה הפעוט מחליף מסגרת - מטפלת, משפחתון, מעון, גן פרטי, גן טרום חובה, גן חובה ועוד. זאת בניגוד לשנים שיבואו בהמשך בהן נשמרת יציבות יחסית. הילד לומד בבית הספר היסודי בין שש לשמונה שנים, כך שהוא לא נדרש למעברים רבים ולהתמודד עם שינויים.
מעברים אלו וההסתגלות הכרוכה בהם הינה חלק משמעותי מאוד מתהליך ההבשלה והלמידה החברתית של הפעוט. תהליך זה שלבטח אינו קל, מקשה לא רק על הפעוט אלא מהווה גם אתגר לא פשוט עבור הוריו. ההורים נאלצים שנה אחר שנה לחטט רגליים ולמצוא מסגרת חדשה עבור הנכס היקר ביותר שברשותם - ילדם. מעבר לכך, כמו הילד כך גם הוריו נדרשים להסתגל לסגנון טיפולי וחינוכי של המסגרת החדשה בה מטופל ילדם. ייתכן מאוד ובמצב אופטימאלי היה עדיף להימנע משינויים ומעברים כה מרובים, אך במציאות החיים המודרנית ככל הנראה הדבר הינו גזירת הגורל הן עבור הילד והן עבור הוריו.
לאור זאת, ננסה לתת עצות יישומיות כיצד ניתן להתמודד עם המעברים והשינויים באופן המיטבי תוך הימנעות מגרימת נזקים מיותרים לילד ולהוריו.
בחירת המסגרות הטיפולית: ישנם מספר שיקולים מרכזיים אותם יש לקחת בחשבון בבחירת המקום בו הילד יטופל.
-
כניסה רגועה של הילד למעון, למשפחתון או לגן תשפיע על השתלבותו ועל יכולתו להפיק את המרב מיום הלימודים. ילד שמגיע למסגרת אחר נסיעה ארוכה ומורטת עצבית, יהיה עצבני וגם הוריו לא יהיו רגועים ולכן רצוי להקפיד על התנאים הטכניים כמו מיקום המעון או הגן והנגישות אליו.
-
קשה לנבא כיצד יראו הקשרים בין הילד לבין המטפלת או הגננת והדבר תלוי מאוד ב'כימיה' שתיווצר ביניהם. עם זאת, מומלץ לבקש המלצות שיתמקדו בעיקר בתכנים הבאים - החום המוענק לילד, גמישותה של המטפלת ונכונותה להיות קשובה לצרכי הילד, רמת ההוראה שלה ויכולתה להעניק כישורים חינוכיים וחברתיים עבור הילד.
-
יש להתייחס בכובד ראש גם לפרטים טכניים כמו סדר, ניקיון ותחזוקה. פרטים אלו יכולים להעיד על מידת הרצינות שהמטפלת או הגננת מייחסת לעבודתה וכמובן לכך השלכה ישירה על רמת הטיפול שהיא תעניק לילדכם.
הימים הראשונים במעון או בגן החדש: ניתן להכין את הילד לקראת המעבר וללוות אותו בתהליך ההסתגלות למסגרת החדשה.
-
מומלץ לערוך היכרות ראשונית בין הילד לבין המטפלת או הגננת. היכרות זו תפחית חרדות של הילד ותקנה לו הרגשה כי הוא הולך למקום שמוכר לו ולא אל 'הלא נודע'.
-
מומלץ לעדכן את המטפלת או הגננת ברגישויות של הילד או בדברים שיכולים להרגיע אותו ובכך להקל עליה בתהליך הקליטה של הילד.
-
הילד יהיה רגוע יותר אם יוכל לקרת עמו למעון או לגן חפץ שיזכיר לו את הבית, כמו משחק קטן או כל חפץ אחר.
-
ניתן להישאר עם הילד לפרק זמן קצר בגן או במעון בטרם ההורים הולכים, אך לא מומלץ כי ההורים יישארו בגן למשך זמן מרובה. אם ההורים נשארים עם הילד, הם עלולים לטעת בו תחושה כי הוא אינו יכול להיות עצמאי וכי הוא תלוי בהוריו. במקרים אלו יהיה לילד קשה מאוד להיפרד מההורה.
-
על ההורה להאמין בכל ליבו כי הוא משאיר את ילדו במסגרת טובה ובטוחה. הורה שמאמין בכך יוכל להקנות תחושת ביטחון זו גם לילדו. אם ההורה ספקן ביחס לטיב הטיפול הניתן לילדו במעון או בגן, מומלץ לבחור במסגרת אחרת טובה יותר.
לסיום, יש לזכור כי רובם המכריע של הילדים נקלטים היטב במסגרות הטיפוליות והחינוכיות החדשות ומתמודדים היטב עם המעברים ועם השינויים. ילד שחווה מעבר וקליטה טובה ירכוש לעצמו כלים הסתגלותיים שילוו אותו לאורך כל חייו.
ד"ר קובי סגל, פסיכולוג חינוכי והתפתחותי, ראש המסלול לגיל הרך מכללה ירושלים.