אוריה מבורך, חגי לובר, הדסה בן ארי ועפרה לקס: הספרים שעשו את המלחמה

1. יאיר אגמון ואוריה מבורך: יום אחד באוקטובר. בהוצאת מגיד

40 סיפורים, 40 גיבורים, כך כתוב על כריכת הספר. הספר לוקח את הקורא למסע ארוך בעקבותיהם של הגיבורים של אותו יום ארור באוקטובר. הגיבורים המגוונים מכל העדות, הגילאים, הגוונים והמינים מרכיבים את הפסיפס של החברה הישראלית. קוראי הספר יכירו מקרוב את האנשים עליהם מסופר, עוד לפני היום הנורא, ויקבלו מהם משב רוח מרענן של שמחה לצד כאב גדול.

2. עופרה לקס: במקום שבו צריך אותי. בהוצאת ידיעות ספרים

עופרה לקס היא לא האמא השכולה היחידה כאן ברשימה. אבל עופרה משמשת בספר בשני תפקידים, בנוסף להיותה אמא שכולה, היא קודם כל עיתונאית ואשת עט מזה כבר שנים רבות. הספר בנוי משבעה סיפורים מצמררים וקורעי לב של גיבורים שנלחמו ביום שמחת תורה, כאשר השביעי והאחרון שבהם הוא לא אחר מאשר בנה של הסופרת: נווה לקס. נווה היה חייל בסיירת מטכ"ל שנפל במילוי תפקידו בגבורה רבה בלחימה בעוטף.

3. אמילי עמרוסי: רוח, קרב. בהוצאת משכל

אמילי עמרוסי שוחחה עם המרואיינים בשבועות הראשונים שאחרי האסון וקשה. קשה לקרוא, קשה לדמיין את מה שאותם אנשים עברו, ועוד יותר קשה לקרוא את דיבורי הנחמה והאמת והאופטימיות שלהם. קשה אבל שווה. בתוכנית הראיונות רוח, קרב אותה ערך איתי סופרין והופקה על ידי תאגיד השידור הישראלי, ראיינה עמרוסי מדי שבוע את האנשים שהפכו בעל כורחם לגיבורים ומוכרים. בהמשך היא הוציאה את סדרת הראיונות בספר חדש תחת אותו שם: רוח, קרב: שיחות בין הדי הקרבות.

4. הדסה בן ארי: מלחמה של גיבורים. בהוצאת משכל

לאורך המלחמה נשמעו קולות של כאלו שהחליטו לשתף את הילדים במצב, ושל כאלה שהזדעזעו מהרעיון ועשו הכל כדי למנוע מהם את הזוועות. במרחק הזמן זה נראה שאי-אפשר היה למנוע את זה. אבל האם ספר ילדים על המלחמה הוא רעיון טוב? תשאלו את מי שעלתה לכותרות בשנה האחרונה בעקבות גירושיה מבעלה לשעבר הזמר המפורסם חנן בן ארי.

5. מיכה גודמן: היום השמיני. בהוצאת הקיפוד והשועל

ספרו השביעי של מיכה גודמן, שהולך ותופס את מקומו בתור הוגה הדעות החדש, עוסק בשאלה גדולה לא פחות מאלה שנידונות בכל מקום מאז תחילת המלחמה: מי עלינו להיות כדי לנצח את המלחמה הזו?

6. גיא מ.: לא מחכים לקריאה. בהוצאת משכל

בספר עלילתי מרתק פורס גיא את חוויותיו בתור האיש שיצא ראשון מהבסיס של יחידת החילוץ וההצלה 669 לעבר קיבוצי העוטף. הספר מסופר דרך עיניהם של מי שהתייצבו בלי לשאול שאלות: חברי ילדות שהתעוררו לתוך היום הנורא ונלחמו כנגד כל הסיכויים; לוחמים שהסתערו לשחרר יישובים שנכבשו בידי חמאס; מילואימניקים שהחליטו על דעת עצמם לרדת דרומה ובכך הצילו את חייהם של אינספור אנשים; ומפקדים שלא היו מוכנים לעזוב את פקודיהם גם לאחר שהם עצמם נפצעו בקרב.

7. נפתלי חן: הגיבור מהדלת ממול. בהוצאת סלע מאיר

קטע קצר מתוך הספר שרץ ברשתות החברתיות מתאר את אותן שניות בהן הגיעו חיילים לשחרר את המסתגרים בבתים בעוטף, אך נתקבלו בחשד ונשאלו את השאלה "מי היה הנשיא הראשון?", כדי לוודא שהם אכן מהצבא. לאחר שניות בודדות אחד מהם החליט להשיב: "אנחנו לא זוכרים, אבל בוז'י ביקר אצלנו במרינה בהרצליה לא מזמן". הרגע הזה, כמו עוד רבים בספר, מזכיר לנו מעט מאותם רגעים מרטיטים, שנשזרו יחד לספר מרתק במיוחד. "הספר מיועד לכל אלו התרגשים משמיעת את שירת התקוה, לכל אלו המזילים דמעה ביום הזכרון, לכל מי שמרגישים שהארץ הזאת חשובה להם, מגילאי יסודי ועד לגיל 94", כך אמר הסופר.

8. ניצן הורביץ: לכודים - מיגונית הגבורה בצומת רעים. בהוצאת ידיעות ספרים

את הסיפור המצמרר של המיגונית בצומת רעים אי-אפשר שלא להכיר. את שמו של ענר שפירא שזרק רימון אחר רימון אל מחוץ לדלת, ואת שאר הניצולים מהמיגונית שהפכו אח"כ לסמל לגבורה ועוצמה, אנחנו מקווים שלעלולם לא נשכח. הספר הזה בוודאי יעזור לנו בעניין. את הספר כתב חה"כ לשעבר ניצן הורוביץ, עיתנואי ויוצר דוקומנטרי, לצד ארווה דגין שהוא סופר ועיתונאי צרפתי בהצלחה יתירה.

9. זאק מילנצ'יק: מאה ימים ועוד קצת. בהוצאת ספרי ניב

למשך ארבעה חודשים, זאק, כמו רבים כל כך מבני גילו, השיל את בגדי האזרחות ולבש מדי חייל. הוא עזב מאחוריו את הבית, העבודה והחברים ונכנס למלחמה כשלא ברור מתי היא תיגמר. בן רגע הוא הפך מאזרח במדינת ישראל ללוחם שריון במילואים. מדינה שלמה חוותה טלטלה דומה. כמעט כל מי שהתגייס בתקופה זו לא ידע מתי חייו ישובו, ולו באופן חלקי, למסלולם הרגיל. בשביל זאק זה לקח ארבעה חודשים של הכנות, כוננויות ולחימה – מאה ימים ועוד קצת. הזווית המעניינת והחשובה של ז'אק, שזה ספרו השני, מביאה לקורא קול חשוב.

10. חגי לובר: בין שני חדרי הלב. בהוצאת ידיעות ספרים

למחרת שמחת תורה חגי לובר אורז את עצמו והתיאטרון שהוא מנהל ויוצא לתרום את יכולותיו עבור חיילים בסדיר ובמילואים ולמפונים מכל חלקי הארץ. ברשתות החברתיות הוא מעדכן את עוקביו במסעותיו ובמראות שהוא רואה, ומשתף על בניו וחתניו הלוחמים. בתחילת חודש טבת, כשלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה, נשמעת בביתו הדפיקה המרה בדלת. יומן המסע הלאומי והאישי שכותב חגי ונכרך בספר שנקרא "בין שני חדרי הלב", הוא יומן חשוב ומיוחד מאוד בימים אלו.