שאלה
שלום הרב,
קראתי כתבה בYNET, וניסיתי למצא את הכתבה המקורית באתר של הישיבה, אך לא מצאתי.
לפי הכתבה, קובע הרב שלתוך הישיבה יכנסו רק ספרים 'המכבדים את הדרכים הקודמות' ו'מתנהלים בדרך בה מתנהלים דיונים הלכתיים ורוחניים'.
בכתבה עצמה קריטריונים אלה לא הוגרו.
אשמח אם הרב יוכל יפרט לי הן את הקריטריונים האלה, והן ההגיון העומד מאחוריהן.
היות ששני הדברים האלה לא ידועים לי, ולא נכתבו בכתבה, עלתה לי שאלה שייתכן שהתשובה תינתן בעזרת ההגדרות, אך בכל אשאל אותה:
מדוע להתייחס לצורה ולא לתוכן?
רבנים שההלכה מבוססת עליהם התבטאו לא פעם במילים מאוד חריפות אהדדי. הדבר קשה לי, ואינני מבין מדוע עשו זאת, אך אעפ"י כן החלטתי לא להתבטא כך. אולם אני מתייחס לתוכן ולא לצורה.
אנני יודע כלל אם הרב התכוון לזה, אך זה אשר עלה לי במחשבה תוך כדי קריאת המאמר.
בכבוד רב
אפרים זאנד
תשובה
שלום וברכה
אין כל בעיה במחלוקות חריפות, ואפילו במחלוקות חריפות מאוד מאוד.
לא זו הנקודה. הנקודה היא שטענתי נגד ליבוביץ, לדוגמה, שאין כל קשר בין מה שהוא אמר ובין "יהדות" בשל העובדה שדבריו סותרים לחלוטין כל יסוד. דוגמה: טענתו כי אלוקים אינו בית מרקחת נסתרת לחלוטין מכל מה שהיה בתפילה קודם לכן, מכל הלכות תפילה שכוללות בקשות וכדו'* טענתו כי אין מושג כזה של קדושת מקום אונטולוגית סותרת את כל מה שכתוב על קדושת מקום בכל מקור קודם לו (כולל המשך חכמה והרב סולובייצי'ק)* טענתו כי העבודה צריכה להיות לשמה בלבד סותרת את כל מה שנאמר קודם לכן, כולל הרמב"ם, ועוד ועוד.
לזו כוונתי. דיון צריך להיות בעל אופי של המשך.
כל טוב