שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב!
אני בחורה בת 22, אני לא יודעת אם את השאלה שלי מן הראוי להפנות לפסיכולוג אבל בכ"ז אשמח ואעריך לשמוע את חוות דעתך בעניין.
תמיד הייתי בחורה מאד עדינה וגם ביישנית למדי. הביישנות בגיל ההתבגרות התפתחה לחוסר בטחון.
אני רואה את עצמי בסה"כ כבחורה טובה, נחמדה,חכמה ונאה, לכאורה לא חסר לי דבר בחיי. הבעיה הגדולה שלי מאז ומתמיד היתה שלא הסתדרתי עם עצמי(כמאמר השיר..). יש לי הערכה עצמית קצת נמוכה, אני צמאה להיות בחברה אך תמיד מוצאת עצמי מאוכזבת כיוון שאני מרגישה שאני נשארת מאחור, אני לא אחת שמתבלטת יותר מדי אך בהחלט יש לי מה לתרום ולהגיד בנושאים רבים. בעיה גדולה מאד אצלי היא שאני חייבת חייבת חייבת צומי(=תשומת לב) וזו בעצם בעיה מרכזית אצלי. אני יודעת לאזור אומץ ולהשתלב בחברה אבל תמיד איכשהו אני מרגישה שלא מתיחסים אלי מספיק. לצערי זה גם הוביל אותי בעבר לירידות רוחניות שהתבטאו בעיקר בחוסר צניעות(כנראה רצון להתבלט) ולאי שמירת נגיעה עם בנים כיוון שכ"כ הייתי צמאה לחום ואהבה.
לא ברור לי למה זה כך, גדלתי בבית חם ואוהב, בנוסף אני גם בת זקונים ותמיד פנקו ואהבו אותי...אבל דבר לא עוזר לי. בשנים האחרונות אני מרגישה גם שקשה לי מאד להתמודד עם רגש הקנאה ושאין לי אמון באנשים..בעיקר לא בגברים.
האם תוכל לתת לי עצות מנק' מבט יהודית איך להתמודד עם הנ"ל(חוסר בטחון, דרישת צומי, קנאה וחוסר אמון)? קיצרתי פה את המקרה שלי למעט מילים יחסית כי הנושא מורכב מזה בעיניי אבל אודה לך אם בכ"ז תוכל לתת לי עצות מועילות שיכוונו אותי כיצד לחשוב וכיצד להתיחס לנואים העלו ע"מ שאוכל להתקדם ולעלות.
תודה מעומק הלב....
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ראשית זה מאוד טוב שאת מודעת לעצמך. מפני שהמודעות העצמית הוא מרכיב חשוב במציאת הפתרון.
ישנה גישה פסיכולוגית האומרת שיש להתמקד בכוחות החיוביים שנמצאים בך ולא "לדשדש" בבעיות ובקשיים.
גישה זו מתאימה מאוד לגישה היהודית המאפשרת תמיד תהליך של חזרה בתשובה במשמעות הרחבה של המושג.
[מה שהיה היה.!!!!!!!]
עדינות וביישנות הינן תכונות טובות .
הצורך בתשומת לב (צומי) הוא טבעי וכדאי לחפש עיסוק וחברה המאפשרים זאת.
לדוגמא :
לימודים במסגרות קטנות המאפשרות קבלת פידבק (משוב )מידי הן מצד הלומדים והן מצד המורים.
יתכן שמתאים לך יותר להיות ולשהות בחברה יותר מצומצמת ולא "להבלע" בהמון.
כדאי לך לחשוב איך את יכולה להעניק חום ואהבה ולפרגן ולתת לסובבים אותך ואז "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם " את תתרמי מזה ובגדול.
חשוב לך לדעת שאת הפרגון והחום והאהבה יש להעניק באמצעים כשרים ונכונים.
חסד,
מאור פנים,
שמחה,
מחמאה,
עזרה לזולת,
וממילא כשתהיי עסוקה בעשיה חיובית המחשבות וההרגשות והקנאות השליליות ידחו מאילהן כי מעט מן האור דוחה הרבה מאוד חושך.
אמר החכם באדם. "דאגה בלב איש ישיחנה" והכוונה במילה ["ישחנה" --יגמד אותה מלשון לשוח לכופף.]
כלומר אם יש לך דאגות אז אל תעצימי אותן אלא תנמיכי אותן וכך תרגישי שאת מסוגלת להתגבר עליהן.
בהצלחה,
עוזיאל
.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם