שאלה
שלום כבוד הרב.
למה בדיני ממונות קיבלנו בקבלה מוחלטת גם הלכות שהם מסברות של חכמים? כלומר מהידע שלהם או איך שהם תפסו את המציאות בימיהם.
דיני ממונות הם דברים דינמיים שמאוד חשוב בהם ההתחשבות במציאות העכשווית. ואם רבנן ראו לנכון לקבוע הלכה על פי סטטיסטיקה שהתאימה למציאות שבעבר למה זה מחייב אותנו גם אם המציאות משתנית?
האם בגלל שהם היו ענקים בתורה ובחכמה בכל המקצועות אז גם הסברות מההיגון שלהם מחייבות אותנו?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
שאלתך המצוינת יכולה להיענות בשתי דרכים מנוגדות ממש.
ראשונה בהן היא אכן להניח שיסודן של הסברות אינו נעוץ בחכמתם של חכמים או בקריאת המציאות, כי אם ביסודות קודש עליונים. הסברא היא רק ביטוי חיצוני. כדאי לקרוא את דבריו של הרב סולובייצי'ק זצ"ל במאמרו הקצר "זה סיני", שם הוא מבטא את התפישה הזו. המאמר מופיע ברשת בכמה מקומות, ותוכל למצוא בקלות.
שניה בהן היא אכן לטעון כי צריך לבחון כל סברא לגופה, ולעדכן אותה. למעשה, בפועל, בתי הדין הרבניים נוהגים כך, בצורות שונות. הדוגמה הקיצונית לכך היא שעל אף שנפסק בגמרא ש"גרמא בנזיקין פטור" אין היום בית דין רבני אחד שאינו מחייב בגרמא. זו כמובן דוגמה אחת מני רבות, ובדיני ממונות אנו מוצאים את חכמי דורנו בוחנים את הסברות השונות, ומיישמים אותן. כמובן שנקודת המוצא היא נאמנות לסברות המקוריות, אבל בדיני ממונות הסברא הישרה היא יסוד גדול בדין.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם