הוויס שלא נשמע
לא ראיתי אף פרק של "דה וויס" עד כה. למרות שחיבבתי את הפורמט בזמנו, ולמרות שסיקרן אותי לדעת איך עידן רייכל ונועה קירל מתפקדים בשולחן השופטים ביחד ולחוד, עדיין לא צפיתי בתוכנית. למה? מאותה סיבה שלקחתי הפסקה מהעונה של "רוקדים עם כוכבים" - שלושת השבועות. ימי בין המצרים שבהם אסור (יש מקום להקל) לשמוע מוזיקה.
לא ציפיתי שרשת 13 תתחשב בלוח השנה העברי בעת קביעת מועד עליית העונה, ובוודאי לא ציפיתי מקשת 12 להוציא את רוקדימים לפגרה של שלושה שבועות. ובכל זאת, משהו צבט לי. אולי העובדה שהרגשתי שאף אחד, בשני הערוצים האלה, לא באמת רואה אותי. שאת אף אחד לא מעניינים המנהגים והמצוות המשונים שלי, בטח לא להתחשב בהם. האם זה הגיוני כשרוב הציבור בישראל הוא חילוני? הגיוני מאוד. ובכל זאת, הייתי רוצה להביע מחאה שקטה. אתחיל לצפות ב-י"א אב.
ברפש של חני
אולפני הטלוויזיה מעולם לא היו מקום ללמוד ממנו על מוסר, אך נראה שבתקופה האחרונה המצב רק החמיר. הנה שלושה מקרים רק בשבוע האחרון: אילה חסון משתיקה את הכתב שחר גליק כשהוא מנסה להגיד משהו על סקר מנדטים (כאן 11), יעקב ברדוגו משתלח בפאנליסט כשהוא מעלה השערה לגבי נתניהו (ערוץ 14), אייל ברקוביץ' חוזר מחופשה ומעליב את מוריה אסרף והיא בתגובה טוענת שהוא לא עיתונאי ובגללו מרואיינים לא רוצים להגיע (ערוץ 13). שניים מהמקרים לא רק דוחים, הם גם מאוד לא קולגיאליים.
חני נחמיאס פרשה השבוע מהתוכנית "פאוור קאפל" בטענה שמה שקורה בה זאת המחשה למצב במדינה - פילוג, צעקות, הרבה גועל נפש. היא לא יודעת כמה היא צודקת, אבל הטענה שלה לא נכונה רק כלפי תוכנית הריאליטי הזאת. מה שקורה באולפני החדשות גרוע לא פחות. הם יכולים לדבר עד מחר על מנהיג שיאחד את העם, אבל כל עוד הם לא ילמדו לדבר כמו שצריך אחד לשני אנחנו לא ממש נאמין להם. הצעקות, ההשתקות והעקיצות בשידורים חייבות להיפסק. אבל כמו שאני מכירה אותם, עד שנגיע לבחירות זה רק ילך ויחריף. מבאס.
סלע המחלוקת
אני לא נוטה להתייחס בטורים שלי לעידית סילמן של התקשורת (טל מאיר), בעיקר בגלל שאין הרבה אנשים שממש לוקחים אותה ברצינות, אבל הפעם מגישת תוכנית הבוקר של ערוץ 14 הצליחה להטריף אותי. בקצרה: מגישת הטלוויזיה רותם סלע שיתפה סרטון של נעמה לזימי, הרעיפה עליה תשבחות וייחלה לשינוי בהנהגת המדינה. מאיר בתגובה הקריאה את דבריה ונשאה מונולוג, בעיקר נגד לזימי, וחתמה אותו כך: "רותם סלע, זאת המנהיגה שלך? את אמנם יושבת בפריים טיים אבל שתדעי שאת מייצגת מיעוט קטן וקיצוני".
מה טל מאיר רוצה מרותם סלע? באמת, מה? האם בגלל שרותם סלע מייצגת מיעוט קטן וקיצוני (היא לא) אסור לה להביע את דעתה? או שמא בגלל שהיא מככבת בתוכניות בידור בפריים טיים? או אולי, רק אולי, בגלל שדעתה אינה עולה בקנה אחד עם זו של מאיר? אני חייבת להתוודות כאן שרק בינואר האחרון ראיינתי את מאיר בפודקאסט שלי והיא ממש לא הותירה עליי רושם של בחורה טיפשה. אז למה היא ממשיכה לשאת את המונולוגים המטופשים האלה?
אבל עזבו את היעדר הפאנצ'ים בכל נאום, עזבו את המונולוגים שלרוב לא אומרים כלום, רק שתי מילים הוציאו אותי מדעתי: מיעוט קטן. איך טל מאיר, שעובדת בערוץ שבנה את כל ההקמה שלו על היותו "מיעוט בתקשורת", מעזה להשתמש בכך כטיעון נגד סלע? גם אם הייתה מיעוט, וכאמור היא לא, סלע רשאית להביע כל דעה שהיא מעוניינת בסטורי שלה. גם מימין וגם משמאל, די לסתימת הפיות.