שאלה
בסייעתיא דשמיא
שלום וברכה הרב,
אני בן 18, מתחזק בזמן האחרון מאוד. כבר מספר חודשים אני בעזרת ה׳ יתברך שם ציצית כיפה תפילין כל יום. אני בבית ספר חילוני. ויש הרבה מראות אסורות. וכל פעם שזה עובר לי בעין , אני מוריד את העיניים ואומר את הפסוק ״ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם״.
אני יודע מה היא המעלה של שמירת הברית, ומחזק את חברים שלי בכל מה שה׳ יתברך מאפשר לי. ברוך אלוהים המלך הרחמן, גם הם מתחזקים עם ציצית כיפה וכו׳. וגם הם התגברו כאריות ונותנים את כל כולם בשביל אלוהים המלך הרחמן, ומזכים יהודים רחוקים במצוות.
לגבי שמירת הברית בזוהר מתואר על זה״ כל מאן דנתיר אות ברית קודש, קודשה בריך הוא נתיר לה בכל אתר״.
אז רציתי לבקש כמה עצות איך לא רק לשמור על הברית, אלא גם איך אני מרפא את העיניים מכל המראות האסורות שראיתי בחיים. שמתי לב בזמן האחרון שבכל פעם שצץ לי ניסיון אני מתפלל לה׳ יתברך שיעזור לי, והשבח לו ורק בזכותו יתברך שמו אני עובר את הניסיונות האלו.
וכשאני חלילה רואה העיניים שלי מתחילות לכאוב.
הבקשה שלי ממך הרב אם תוכל לתת לי תיקונים לפגם העיניים ופגם הברית (על כל הרבדים שכוללים בזה). תודה רבה והמשך יום טוב.
תשובה
אח יקר
ריגשת ברמות על!
אתה ב"ה מתחזק - ומתוך כך מחזק את חבריך.
ברור לי שעצם זה שאתה גם מחזק את חבריך לא רק שמחזק אותך, אלא הוא ממש ביטוי לגודל האמונה שיש לך.
אשריך שאתה מבקש לשמור על העיניים - על המחשבות ועל כוחותיך!
זכות גדולה נפלה בחלקך שאתה עושה את הדרך הזו!
אני בטוח שאתה מכיר את דברי חז"ל על גודל מעלתם של החוזרים בתשובה שאפילו צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד במחיצתם.
איך לתקן את העיניים? איך לתקן את פגם הברית?
יש כמה דרכים תיקון, חלקם גלויים יותר וחלקם פחות - ואני חושב שנכון להתחיל במה שבעולם הנגלה.
אחד החסדים שהקב"ה עשה איתנו הוא היכולת לעשות תשובה
בעולם הזה-אדם עשה טעות, הוא יכול לתקן אבל הרושם יישאר.
שבר גדר ותיקן, אפילו החליף, זה לא אותו גדר.
אדם חלילה עשה מעשה וישב בכלא, יש לו רישום.
בעולם התשובה הקב"ה זיכה אותנו שאם עושים תשובה מאהבה זדונות, דברים שנעשו בכוונה, יכולים להפוך להיות זכויות.
התיקון הכי גדול זה על ידי מה שאדם נפל, שהרי אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם, שהוא יצליח לעזור לאחרים לעמוד.
כשהוא מזכה אחרים.
אמנם אין חכם כבעל הניסיון אבל גם אין חכם כבעל הניסיון של אחרים.
היכולת שלך אחרי שאתה עושה את תהליכי התשובה, הניתוק ממקום החטא הזה - מראים שאתה בעל תשובה שיכול ללמד על אדם אחר מתוך הניסיון שלך.
צדיקים גמורים לא יכולים - בשבילם זה ניסיון תיאורטי.
אתה יכול ללמד ולעזור לאחרים כי היית שם ועמדת. יצאת מזה.
בכל זה הופך להיות זכות גדולה.
אמנם אחרים לא יוכלו להזכיר לך חטאי עבר כדי לא לגרום לך צער, אבל אתה יכול להשתמש בזה כדי לחזק (כל עוד זה לא גורם לך צער).
זו דרך אחת להפוך את הזדון לזכות ולעשות תיקון.
וודאי לשמירת הברית אך גם למראה העיניים.
הרמב"ם מלמד אותנו שמדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים.
להתפלל - בסוף החטא פוגע בנו אבל התשובה שלנו, במקרה הזה הוא מול ה', אז נכון להתפלל אליו מעומק הלב. בבכי, בתחנונים כי 'לב נשבר ונדכא אלקים לא תבזה'.
עוד מוסיף הרמב"ם כי מדרכי התשובה גם לעשות צדקה כפי כחו - להיות עסוק בנתינה, בבניית עוד קומה.
החטא יכול להוריד את האדם לייאוש, אבל עשיית טוב במטרה ל"שינוי דיסקט" מאפשר לאדם להשתחרר מכבלי העבר.
במקביל הוא צריך להתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו.
יותר נכון - הרמב"ם כותב 'ומתרחק'.
כל הזמן להיות בהליכה מתרחקת.
זה לא אומר שצריך לחשוב על זה כל הזמן, אלא האדם משנה את טבעו, את הדפוסים הישנים שלו. כך שהוא מתרחק ומזה גם מגיע למקום שהראש שלו עסוק בטוב,תורה ומצוות, עד שאינו נדרש למחשבה איך להיזהר.
זה כבר טבע. כמו נשימה זה טבע, כמו ששמירת שיווי המשקל בעת ההליכה זה טבע - קורה מעצמו בלי לחשוב.
על ידי זה, או במקביל, האדם צריך לשנות את שמו, כלומר לא להחליף לשם אחר אלא שהוא אומר 'אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים'.
הוא לא חי בתוויות שמורידות אותו. הוא משנה את מעשיו כולם לטובה ולדרך ישרה.
הוא גם גולה ממקומו - קרי, אם בעבר זה ממשל קום אחר - אז להבין שזה רציונלית להיות בחברה אחרת, טובה, שלא מורידה אותו חזרה למרחב החטא.
מתוך מה שתיארת אתה בדרך ואני סמוך ובטוח שתצליח בכך אם תתמיד במעשים הטובים ובהתחזקות.
בהערכה גדולה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il