שאלה
שלום.
אני לא מבין: למה צריך פירוד בין בנים לבנות?
וגם שמירת נגיעה, אם אני רק נותן כיף למישהי, אני לא אעשה מעבר לזה.
אז למה שאני אתרחק מבנות? במיוחד בגיל הזה, ששני הצדדים דתיים ואין שום דבר רע ביניהם?
אשמח שתענה על שתי השאלות,
תודה.
תשובה
שלום לך
קראתי את מה שכתבת וכל כך הזדהיתי - קשה עם לגשת לנושא של הפרדה ושמירת נגיעה, כשכל מה שעובר בראש זה שחושבים שמשהו רע יקרה.
זה אפילו פוגעני.
לכן, חשוב לי להגיד שהנושא לא נובע מחשש שמשהו רע יקרה. וודאי לא רע טהור.
נקודת המבט היא על הצד השני של המטבע.
כדי להסביר, אקדים הקדמה קצרה.
יש טעמים שונים סביב ההינומה שכלה שמה בחתונה.
אחד הטעמים הוא שזה מהווה, בין היתר, סימול פנימי - זוג לא מתחתן בגלל המשיכה החיצונית, אלא בגלל שרואים את ה"בפנים" של השני.
לפעמים כשמתמקדים בחיצוני - לא רואים את הפנימי.
לפעמים דווקא מראה העיניים לא נותן בהירות לגבי התמונה שנמצאת לנגד עינינו אלא מטשטשת אותה.
ב"ה הקב"ה חנן אותנו בלא מעט חושים.
חושים שמאפשרים לנו בהירות לגבי המציאות מסביבנו - אחד, כפי שהזכרנו הוא חוש הראיה, ויש עוד חוש - מישוש.
כמו בראייה, גם המישוש יכול להוות מסך, ולא בהירות, כפי שאנחנו רגילים לחשוב.
כאשר מגע, זניח ככל שנחשוב, מתקיים בין איש ואשה מחוץ למסגרת נישואין, הוא לא מאפשר לראות את הפנים לראות בבהירות.
אמרנו שזה לא רע - זה הצד השני של המטבע.
הוא בעצם לא מאפשר את הטוב.
יש כאלה שכל כך רגילים לכך, שהם לא שמים לב שהעדשה של המשקפיים כבר מלוכלכת, שרוטה (כמובן שזה משל).
התשובה הזו היא גם קשורה להפרדה בין המינים, אבל מזווית אחרת.
'כי האדם עץ השדה' - וכמו העץ שזקוק לסביבה מסויימת כדי שיגדל ויצמח כמו שצריך, כך גם האדם.
אין בהכרח פסול בחברה מעורבת, אבל כל עוד היא כזו שתורמת לצמיחה של האדם.
הרבה פעמים, החברה המעורבת לא מיטיבה בגילאים שבו האדם מתחיל לברר ולגבש את זהותו המינית.
דווקא יוצרת בלבול או פיתולי דרך - זה כמו לעשות ניסוי שדורש תנאי מעבדה, בתנאי שטח.
האם אפשר עדיין לצמוח כך? כן.
האם זה יהיה בצורה הטובה ביותר? שאלה.
לכן, זה לא רע.
אנחנו פשוט שואפים למשהו יותר טוב.
מקווה שזה סייע,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם