שאלה
היי,
שמי טלי, רווקה בת 26 וחצי.
אני דתייה, שומרת שבת וכשרות, מתחזקת, משתדלת בקריאת תהילים כל שבת ועבודה על המידות.
לפני כשנתיים נפרדתי מבן זוגי במהלך 6 שנים.
הקשר לא התקדם לנישואין - המשפחה שלו לא אהבה אותי וסירבה לאפשר נישואין. גם הבחור לא רצה, וקיבלתי החלטה קשה וכואבת לסיים את הקשר.
מאז אני רווקה. הכרתי מס' בחורים ברשת, והקשר לא התקדם לכדי זוגיות עם אף אחד. הבנתי שייתכן והזיווג מתעכב כי אני לא מוכנה לכך מבחינת התדר. השתדלתי להקפיד בעבודה על המידות וביטחון עצמי ובנייה של "טלי" בלי יואב, בקשות מרובות מבורא עולם, קברי צדיקים וסגולות.
ההורים שלי דואגים.
אמנם בבית שומרים שבת, אבל הם רואים את בתם הרווקה שמשתדלת כל כך לא מוצאת זוגיות (וזה עוד אחרי שחסכתי מהם 50% מהפעולות שאני עושה במסגרת ההשתדלות שלדעתי מצופה ממני) ועולה בגיל וכבר לא צעירה.
אני סופגת הערות כמו "אולי את צריכה לצאת קצת יותר מהבית?"
"תלכי לספריה, לסופר, תסתובבי, תחייכי ואולי מישהו יגש אלייך...".
פעם הייתי מתבדחת, אבל ככל שעובר הזמן זה מסלים והופך להיות מעליב.
מדי יום, אני מסתובבת בבית עם שאלות נוקבות: מדוע אין לי כל כך הרבה חברים? למה אני לא מצליחה בלימודים?
מלווה בהערות שגורמות לי להרגיש לא יפה מספיק, לא שווה מספיק, לא מאמינה מספיק.
בזמן הפרידה התגובה שלהם הייתה כאילו השמים נפלו עליהם. מי יקח אותי עכשיו? מישהו שהיה איתי 6 שנים לא רצה. אז מי כן ירצה?
אני כל כך רוצה להתחזק באמונה וביטחון שזה יגיע בזמן הנכון והמדוייק לי ולהמשיך בעבודה על המידות וכיבוד הורים, אבל קשה לי. שום שיחה איתם לא עוזרת. החרדה הזאת, שאולי אשאר רווקה בת 30, לא נותנת להם אפילו לשמוע דעה אחרת.
כשהייתי בקשרים עם בחורים מהרשתות, הם נרגעו. כשזה לא צלח- הם ניסו לדחוף את זה להצליח. "אולי תדברי איתו שוב?" למרות שזה לא היה נכון לי.
אני מצד אחד רוצה לתת להם נחת, ותוהה אולי אני צריכה להקשיב להם וללכת למקומות מסויימים שאני לא מרגישה שלמה איתם?
אולי אני דווקא צריכה להקשיב לאינטואיציה שלי ולסמוך על בורא עולם ולא לעשות פעולות שדוחקות את השעה ועלולות למנוע מהדבר שאני כל כך מייחלת לו לבוא?
אני באמת מרגישה חסרת אונים.
תודה שקראת עד פה.
תשובה
שלום לך,
תודה רבה על השיתוף שלך.
הפקדת בידינו חלק ממך, את האתגר ואת הקושי שקיים מצד עצמו וגם מהסביבה, מהבית, מההורים.
מה שמדהים זה שבתוך כל הכאב, יש קול מאוד חזק של אמונה וביטחון, בדיוק הדבר שבו את רוצה להתחזק. אני יודע שבה יכול להיות מעצבן לשמוע את זה כי את לא מרגישה כך.
על פניו, הסיבה לכך היא שיש משהו שמערער אך הביטחון הפנימי - וזה שיש לך שאיפה, רצון שלא מתממש וככל שהזמן עובר את מרגישה שיש לך פחות כלים לכך למרות כל המאמצים שלך.
כדי להתקדם הייתי רוצה לחלק את המרחב שלך לכמה חלקים:
1. לחץ מההורים
2. כלים שיש
3. השתדלות
4. אמונה וביטחון
את לא רוצה לצער את ההורים שלך ואת גם לא רוצה שהם יצערו אותך.
אני מאמין, במיוחד לאור באופן שבו ניסחת את עצמך, שאת יכולה לדבר איתם.
לשתף איתם מה הרגש שלך. כרגע, נשמע שהרגש שלך הוא רגש מתכווץ לאור ההערות שלהם.
כשזה קורה, קשה לך להרגיש בנינוחות וזה משפיע עלייך במרחב הזוגי, גם אם לא בהתנהלות עם מישהו. אז לכל הפחות באמון שלך באינטואיציות שלך.
נסי לשתף אותם מה הדבר האובייקטיבי שהם עושים שמפריע לך (קרי, משהו שאם מישהו מהצד היה מתאר ככה הוא היה מתאר את זה; מידע ששניכם יכולים להסכים עליו).
נסי להסביר מה הרגש שזה יוצר אצלך בלב ומה באמת את צריכה מהם. בקשי את זה מהם.
הרי בסוף ההערות שלהם מגיעות ממקום טוב, מכוונה רצויה של דאגה לך.
הביצוע אולי פחות, אבל בפנים הם רוצים את מה שאת רוצה - רק הדרך לעודד את זה שונה ולכן אם תצליחי להגיד מה את צריכה - יש מצב שזה יעזור ויחזק.
יש לך לא מעט כלים.
למדת על עצמך לא מעט במרחב הזוגי, אך נדמה דרך גם יודעת שאולי יש כלים שהיית רוצה לחדד או להגדיל. הזכרת חברים ואני מאמין שזה קשור לרצון שחברים יכירו לך או שתכירי מישהו באופן טבעי. חשבי מה את יכולה לעשות כדי להגדיל ולחדד את הכלים ואיפה את מרגישה שאולי תרגול הכלים יכול לעזור.
היום מצויים לא מעט נשים שמה שהם מציעות זה לתרגל יחד ולעזור במרחב הזה, מאמנות לזוגיות.
זה קצת סטיגמתי, ואולי גם ניסית את זה, לכן חשוב לי לחדד שזה לאו בהכרח מתכוון למי שעוזרת לך להבין מה את מחפשת, אלא איך להיות במרחב הזה.
היה לך קשר ארוך עם מישהו שלא התקדם, גם מצד המשפחה שלו וגם מצידו.
זה מערער גם מצד תחושת ההצלחה, לאחר כל כך הרבה זמן, וגם מכך שאת לא רוצה לחזור על אותם דפוסי פעילות כדי לא להיות שם וגם כי את אולי חוששת שזה מה שפגע ביכולת של הקשר להבשיל. האימון הזה יכול לעזור להחזיר את האמון שלך בעצמך.
אני חושב שאת עושה לא מעט השתדלות, ולפעמים במרחב הזה אנחנו ממש כמו "מי שמחזר אחר אבדתו".
כשמישהו מאבד משהו הוא מחפש בכל מקום, חשוב מחפש בכל מקום - אבל אותן מקומות שכבר חיפש ולא מצא. את משתדלת ומשתדלת באותם מקומות, שזה מעולה.
נסי למפות איפה זה - כביכול איפה את כבר עושה פעולות חיפוש.
נסי אחרי זה לחשוב איזה עוד מקומות יש שאת לא פועלת שם.
האם נכון לפעול שם? למה? לא בטוח שאת רוצה לחפש בברים..
אבל ייתכן שבשבתות של פנויים פנויות כן, או שבמפגשים במהלך השבוע שנועדו לחופשי זוגיות (שזה בכלל לא נושא המפגש - זה שיעור תורה, פעילות חברתית ועוד).
אני לא אומר שזה מתאים לאופי - אבל תוכלי לראות איפה את משתדלת ואיפה את רוצה אולי להגדיל את ההשתדלות.
לבסוף יש אמונה וביטחון - וכל הזמן להתחזק על ידי לימוד חיובי מכל מפגש, מכל ניסיון.
להודות להקב"ה על מה שיש - וגם לפנות אליו מעומק הלב על מה שאין.
ואם את בקטע של מקור ללימוד איך - צדקת הצדיק רי"ג, הוא מקור טוב לכך.
מקווה שהדברים היו לתועלת ועזרו.
מוזמנת לפנות אם יש שאלות או אם יש משהו שתרצי שנרחיב לגביו או בכלל לשתף.
נתנאל ווייל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם