שאל את הרב

איך יודעים מהו רצון ה' ביחס לקשר בגיל צעיר?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 02/03/23 22:42 ט באדר התשפג

שאלה

שלום,

בתוך קבוצה של חברים שאני לומד איתם בפרויקט מסוים מחוץ לשעות הלימודים, יוצא לנו הרבה פעמים להיכנס לדיונים עמוקים בנושאים שנוגעים לחיים שלנו היום ולהציג את הדעות שלנו וגם לפעמים לנסות לשכנע בהן. יש בקבוצה הזו גם בנים וגם בנות, דתיים, חילונים, דתל"שים וחוזרים בתשובה.

בכמה הזדמנויות יצא לנו לדבר על נושא של מיניות בגיל שלנו, 16-17, ואיך הדבר מסתדר עם המצוות ועם רצון ה'. הכוונה היא יותר למעשים מסוימים בין בני זוג, ולא קיום יחסי האישות ממש.

הדעות היו חלוקות, ואני באמונתי רואה לנכון, גם אם יש בני זוג בגילנו שמאוד מאוד אוהבים ומחוברים אחד לשנייה בכל ליבם ומרגישים קרובים ונאמנים אחד לשנייה, וגם אם הם לא שומרים נגיעה, שראוי שהם יישמרו כרגע מלעשות דברים שהם מעבר ללחיצת יד או חיבוק, או דבר אחר ככזה, ואם יזכו להתחתן עוד מספר שנים, יוכלו אחר כך לעשות דברים כאלה ואחרים. אני חושב ככה ככל הנראה בעיקר מצד המצוות והראייה שלי את רצון ה', שהוא רוצה שנישמר בגיל שלנו מלהנות ממעשים מיניים ולשמור את הכוחות שלנו לעת שנהיה "באמת יחד", כלומר אחרי שמתחתנים, וגם שלא נתחיל בימינו להרהר בהרהורים רעים שונים ונעבור על עבירות נוספות, בין בני זוג ובינם לבין עצמם. גם אם הם יודעים שהם לא "יתדרדרו" למקומות הרבה יותר לא טובים ושהם עושים הכל מתוך הבנה והסכמה, ומתוך אהבתם ורצונם לבטא אותה בדרך נוספת ולגרום לצד השני לאושר.

שמעתי הרבה מאחרים שאומרים לגמרי אחרת. שנכון, המצוות הן מצוות ואפשר להסתכל עליהן בעין כזו או אחרת לגבי האם הן באמת רצון ה' או דברים שנכתבו בעיקר על ידי בני אדם ולאו דווקא מבטאים את רצון ה'. שבאמונתם, להפך, ה' רוצה שננצל את האהבה והכוחות שהוא מעניק לנו כבר היום, ושנדע להנות כביכול גם בגיל שלנו, גם כשזוג איננו נשוי ובוודאי אם הוא מרגיש קרבה ואהבה אמיתיים, ונאמנות מוחלטות זה לזו בין בני הזוג.

התחלתי לשאול את עצמי שאלות בעקבות הדיונים האלה, והקולות הדומים ביניהם אך שונים משלי שהשמיעו חברים דתיים ולא דתיים גם יחד גרמו לי לתהות: אולי המצוות וההבניות החברתיות שקיימות למצוות היום, לא בהכרח משקפות את רצונו של ה'? אולי רצון ה' הוא באמת שנוכל להנות מדברים כאלה גם היום, גם בגיל שלנו בין בני זוג שאוהבים, ובכלל לא שנתנזר מזה עד החתונה? אולי אני בעצם טועה?

תודה רבה מראש.

תשובה

שלום לך.

מצוין שאתה בשיח תרבותי ומכבד עם חברים. זה מפתח ומגדל גם כל אחד מכם כאדם, וגם את כולנו כחברה.

זאת באמת שאלה טובה "מהו רצון ה' ". ובאופן פשוט, כל אדם יכול להחליט שהוא יודע. השאלה היא איזה תוקף יש לידיעה הזאת. ובאופן כללי השאלה הזאת נשאלת גם על עצם קיומו של ה'. האתיאיסטים טוענים שכל אל הוא למעשה המצאה אנושית. שאין הוכחות לקיומו. ולכן עוד לפני שמבררים את התוקף של הרצון, שווה לבחון על מה אנחנו נשענים כשאנחנו מעניקים תוקף לעצם הקיום והמציאות של אלוקים.

רוב האנשים לא "המציאו בעצמם" את אלוקים. הם גדלו בבית דתי, למדו בחינוך דתי, ומשם הכירו את המושגים והערכים. כמו בתרבויות אחרות, גם ביהדות יש את המושג "מסורת" - מלשון "מסירה". זה משהו שנמסר מאדם לאדם ומדור לדור. התורה הזאת שנמסרה, תורה שבכתב ותורה שבע"פ, פירושים, פסקים, חידושים, כל אלה עוזרים לנו לברר מה רצון ה'. יש כמובן כל מיני שיטות, כל מיני זרמים. ועדיין בהמון נושאים הכיוון יהיה דומה.

החברים שלך צודקים: ביהדות יש לא מעט הגבלות מתסכלות. ומאוד טבעי לתהות: האם השם רוצה שנסבול?? מדוע אנחנו מצווים להימנע מדברים שנטועים בעומק הטבע שלנו? ככל שנלמד יותר לעומק (כל אחד בשיטתו ועל פי רבותיו ודרכו ביהדות) מהם הנימוקים לאותם כללים, מה התועלות שלהם, ומה הדרכים לקיים את המצוות ולהימנע מעבירות, ההבנה תהיה שלמה יותר. וגם ללמוד זה מציק... לחפור, להתעמק, לשבת ולהקשיב.. זה לא כיף. אבל זה חלק מהעניין. חלק מהאתגר.

עד כאן הפן ה"תיאולוגי", הרוחני. לצידו חשוב לשקול את הנושא גם בפן אחר.

בזוגיות, ביחסי ידידות, ביחסי חבר וחברה, לא מתקיימים רק כללי היהדות, אלא גם תהליכים כלל אנושיים. להתאהב, להימשך, לרצות תשומת לב וקירבה - אלה דברים טבעיים. יש בהם אתגרים משמעותיים גם כשמבחינה רוחנית "הכל מותר". יש שברון לב, יש ייסורים וחששות, יש חוויות של דחייה, ותשוקה לא ממומשת. וכל זה בלי שום הגבלה דתית. זה לא אומר שאהבה היא לא דבר טוב. זה רק אומר שלצד ההמלצות והכללים של היהדות, יש עוד דברים שכדאי ללמוד על הנושא. מה זאת אהבה? מה זאת זוגיות? מה זאת מיניות בריאה? חלק מזה נכתב בלשון ה"יהודית", וחלק מזה נכתב גם במקורות אחרים. ואין סתירה בין השניים. ממש כמו שאפשר ללמוד על מצוות "לא תעמוד על דם רעך" בישיבה, ואז ללכת לקורס עזרה ראשונה וללמוד איך עושים החייאה.

בזוגיות ואהבה, במיוחד בגיל צעיר, יש כל מיני פיתויים שלא תמיד מביאים לאושר המצופה. לפעמים החתירה המאוד חזקה לזוגיות צעירה נובעת מחוסר ביטחון עצמי, מקושי אישי שמרחף ברקע, מרצון להשלים בזריזות את תהליך ההתבגרות ולהרגיש יותר עצמאיים ושולטים, ועוד דברים. וכל זה לא רע! זה טבעי מאוד. ויחד עם זאת, לא תמיד זה עולה יפה. כי הרבה פעמים אהבה (שגם היא מובנית חברתית בימינו לא רק ע"י היהדות אלא גם ע"י המדיה המגוונת) הופכת להיות סוג של קיצור דרך לבגרות ואושר. וקיצורי דרך נוטים לאכזב.

ולכן גם בלי קשר ישיר למצוות היהדות ולעמדות שלה לגבי מגע בין בנים לבנות, חשוב ללמוד קצת על זוגיות ואהבה ועל התבגרות ואישיות ויציבות ועצמאות, לפני שצוללים בששון אל מה שמתחשק ומרגיש לי טוב. ויש לנו היום המון מגוון של ספרים וחומרים טובים ברשת, שיעזרו לנו ללמוד את הנושא. יש את הספר המצוין של הרבנית והדוקטורנטית אוריה מבורך, שעוזר לפענח הבניות חברתיות מודרניות ואת התפיסה של היהדות לגבי אהבה ומיניות בדור שלנו, שפרקים ממנו נמצאים באתר שלנו:

https://www.makshivim.org.il/blog/categories/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9A

יש את הספר "התאהבות" של איילה מלאך פיינס, שנותן את הזווית המחקרית. ויש עוד המון.

ויש גם אותנו כאן במוקד. תוכלו למצוא באמצעות החיפוש באתר שלנו המון תשובות והתייחסויות לנושא. ונשמח כמובן לדבר איתכם על הכל: אמונה, אהבה, מיניות, וכל מה שמעסיק. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:

makshivim.org.il/ask-away

וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה!

אוהד

מוקד חברים מקשיבים

כתבות נוספות