טלפונים חכמים משפיעים על המשפחה שלי: איך לעזור להם?

שלום לך.

מבין השורות עולה תחושה של אחריות ותסכול. לא פעם בחיינו אנחנו נגיע לתובנות בחיינו שהסביבה הקרובה לנו לא תמיד תרצה לקבל, אפילו שזה לטובתה. שאלתך היא הזדמנות מצוינת לחשוב איך אפשר לשכנע אחרים ולתקן אותם בצורה לא כפייתית?

ייסורי גמילה

מכשירים ניידים מקיפים את חיינו, ומטבע הדברים אנו משתמשים בהם בשביל שיחות, מיילים, תזכורות, צילומים ועוד. בקרב בני נוער ומבוגרים הטלפון גם משמש לתקשורת ברשתות חברתיות כמו הווצאפ, פייסבוק, טיק טוק ועוד. לפעמים, אנחנו כ"כ רגילים לתקשר ולדבר דרך הטלפון, להעביר בו את הזמן בסדרות וסרטונים שבלי לשים לב הוא משתלט על חיינו. אנחנו משכנעים את עצמנו שהכול טוב, שאנחנו לא תקועים בפלאפון כל היום ויכולים להפסיק מתי שאנחנו רוצים.. ובפועל לא בא לנו. כי זו התקשורת החברתית שלנו, כי התרגלנו לבידור הזה ולתעסוקה הזו כשמשעמם. בלעדיו זה נראה לא אפשרי. המוח יודע שזה לא בריא, שזה מעייף וגם מפריע לריכוז לפעמים, אבל צלילי ההודעות, העדכונים השוטפים והמחשבה שנהיה "מנותקים", תרתי משמע, מספיקים כדי להחזיר אותנו לבהייה חזרה בנייד. בחברה בה כל הדיבור והשיח נעשה דרך הטלפון, ההתנתקות מהמסך קשה לנו הרבה יותר. פשוט כי עבורנו התנתקות מהמסך היא פשוט התנתקות מהחברה כולה, ומה פתאום שנהיה שונים וגם בודדים? תחושת ההפסד גדולה ביותר.

את כבר מודעת לנזקים, וזמן המסך שלך צומצם ביותר. חשבת אולי מדוע זה קרה? ציינת שעברת לפנימייה באולפנה. אולי זה נשמע שולי, אבל מן הסתם למידה במסגרת של פנימייה, בה לא חוזרים הביתה ושוהים עם החברות 24/7 משנה את סדר היום מקצה לקצה. פתאום את לא רק מגיעה ללימודים בתיכון ואז חוזרת הביתה לחדרך וקובעת לעצמך את סדר היום. יש לך חוגים שנותנים לך, פעילות עם המדריכה, ישיבה על הדשא עם החברות, שיחות לתוך הלילה עם השותפות לחדר. סדר היום בפנימיות הוא עמוס ביותר ושופע חברה, כך שאין לך זמן בהתחלה לבהות במסך. בנוסף, את עם החברות ממולך, מדברת איתן פנים אל פנים וגרה איתן-אז מדברים פנים אל פנים כי למה לסמס? בהמשך, סדר היום העמוס נותן סיפוק אישי כך שהסרטים שבהתחלה מילאו זמן פנוי למדי הופכים להיות שוליים ולא חשובים מול הערכים והדברים החשובים באמת שאת מקבלת באותו זמן. מצד שני, משפחתך לא חיה במסגרת שלך. מה שלקח לך חצי שנה להבין, הם בוודאי לא יקבלו ביום אחד. מצד שלישי, את אומרת בצדק שזו המשפחה שלך, שאת אוהבת מאוד.. ומה זו אהבה אם לא להשפיע טוב ולנתב אחרים למקומות טובים יותר מבחינת ניצול זמן ויציאה ממקום פוגע?

אז מה אפשר לעשות? איך נוכל לשכנע חברים שלנו להתנתק מהמסכים ולנצל את הזמן בצורה טובה יותר? באופן פשוט ביותר זה פשוט להוות דוגמא אישית ולדאוג למילוי הזמן הפנוי. כך למשל, בזמנים שאת מגיעה, את יכולה ליזום פעילות של משחקי קופסא עם כל המשפחה. להציע להם לעשות כושר ביחד כמו הליכה או ריצה-פעולות בהן לא ניתן לגלוש באינטרנט, ונדרשים ללכת עם הפנים קדימה. לשלב אחים קטנים בבישול או אפייה במטבח, להתחיל תחביב משלך ולהציע להם להצטרף. ככל שיראו בבית שאת נהנית והם נהנים איתך גם, באופן טבעי ומדורג, הנייד יהיה פחות מול עיניהם, וגם יהיה להם פחות זמן. זה לא יקרה ביום אחד, סבלנות! זה תהליך ארוך ואולי גם לא תצליחי לנתק אותם לגמרי. ככל שהזמן יהיה מלא יותר ומנוצל יותר בצורה מהנה וטובה יותר, כך גם הנייד באופן הדרגתי לא תהיה האופציה הראשונה לתעסוקה.

לסיכום: תיארת בשאלתך באופן מאוד מפורטת את הרצון לדאוג לכך שמשפחתך לא תהיה מכורה למסכים. ראינו שהתנתקות ממסך היא דבר שדורש זמן, והצענו מספר פעילויות משפחתיות משותפות שיכולות לדאוג למילוי הזמן ובאופן הדרגתי להוריד מעט את שעות הגלישה בטלפונים.

בכל מקרה, את מוזמנת כמובן לשוב ולפנות גם אלינו בטלפון כוכבית 8298 או בווצאפ 0524683927. אפשר גם בשאלה חדשה באתר: makshivim.org.il/ask-away

בהצלחה ואל תתייאשי, הסבלנות וההתמדה משתלמות בסוף!

שירה

מוקד חברים מקשיבים