שאלה
הי, יש לי מישהו בשבט שיש לי אליו רגשות כבר הרבה שנים.אנחנו בשבט נפרד בעיקרון אבל יצא לי לדבר איתו כמה פעמים.. היום אנחנו ביחד בצוות. לאחרונה אני חושבת עליו הרבה יותר מידי וזה משגע אותי ברמות. כשאני חושבת עליו אני גם כועסת על עצמי שאני חושבת עליו ומנסה להפסיק את זה. לדבר איתו זה לא אופציה אבל אני ממש ממש אשמח אם יש לכם רעיון איך אני יכולה למנוע או להפחית את המינון של המחשבות עליו כי זה נהיה באמת מתסכל.
תודהה רבה!!
תשובה
הי מיכל.
רגשות כלפי בנים, מחשבות על בנים... מה קורה איתך מיכל? את בנאדם ממש מוזר. לא יצא לי לשמוע על אף בת 15 שיש לה מחשבות כאלה משונות.
טוב נו ועכשיו ברצינות: כמה נפלא שאת חושבת ומרגישה. כמה טוב שאת בריאה ושיש בך רגשות ויצרים. ככה ה' ברא אותך! אפשר לשמוח בזה. זה יחסית חדש עכשיו, אבל זה יימשך וילווה אותך תמיד. משיכה, רגשות, אהבה. זה לא זמני. וזה טוב.
לפעמים יש לתסכול כמה צדדים: צד אחד שאומר - מה פתאום אני חושבת ככה ומרגישה ככה? "לא יפה". עדיף שאשב ואלמד תורה או אתפור עוד כמה סנטימטרים לחצאית.
וצד שני שאומר: מילא שאני מרגישה וחושבת, אבל אין לי מה לעשות עם זה! זה כמו להיות במטבח ריחני ומהביל, בלי אפשרות לטעום כלום.
אז לגבי הצד הראשון: הוא נובע לפעמים מתובענות של החברה מסביבנו, שרוצה שנהיה "מושלמות": צדיקות, מצטיינות, מנומסות... וזה בסדר גמור. אבל אנחנו בני אדם. זה נכון וכדאי שיהיו לנו רגשות. שתהיה לנו מיניות. זה חשוב! זה טבעי שהמיניות מתחילה להתפתח בגיל העשרה, למרות שאי אפשר להתחתן ולממש אותה במלואה בגיל הזה. זאת לא תקלה. אבל למחשבות ולרגשות יש מקום! הן לא "חטא". אפשר וחשוב להמשיך ולחוות אותם, להכיר בהם, לתת להם מקום. וכן, במקביל אפשר גם ללמוד תורה או לתפוס חצאיות צנועות. יש מספיק שעות ביום גם לזה וגם לזה.
הצד השני שואל: מה עושים עם כל העומס הרגשי הזה? אז החוכמה היא באמת לתת לו ביטוי מעשי. למשל בכתיבה. למשל בנגינה. האזנה למוסיקה. יצירה מכל מיני סוגים. זה מאפשר לנו לעבד את הרגש המקורי, ולתת לו צורה מוחשית. כזאת שאפשר לשתף עם אחרים. זה עוזר לנו עצמנו להתבונן ברגש הזה "מבחוץ", לחוות אותו באופן יותר מאוזן ומרגיע.
כשהרגש מורגש, אפשר גם לנתב אותו למקומות מועדפים. מחשבות על מיניות, למשל, אפשר "למשוך" לכיוונים של נישואין וזוגיות כהלכתה. איך ייראו השיחות שלי עם בן זוגי? איך נתמודד עם מחלוקות? איך נתמודד עם לחצים של לימודים ועבודה? אילו דברים הייתי שמחה שיהיו לנו במשותף? גם אם את לא בוחרת לדבר כרגע עם הבחור שאת מחבבת, את יכולה לדבר איתו "על הנייר". לחשוב על שיחות איתו, לחשוב מה היית רוצה להפיק מהקשר, וכו'. יכול להיות שזה יקרה איתו קצת יותר מאוחר, ויכול להיות שעם מישהו אחר. אבל הרגש יפגוש מציאות זוגית שטוב לו להתבטא בה. ובינתיים, יש דרכים אחרות לתת לו מקום. זה לא "מושלם", אבל זה עדיף מכלום.
ואיך בכל זאת להפחית את מינון המחשבות? בד"כ הכי טוב זה לא "להילחם" במחשבות עצמן, לא לנסות לחסום אותן, אלא הפוך: למצוא עוד דברים שמלהיבים אותך ומעניינים אותך. ואז באופן טבעי נוצר איזון. אם למשל אני יודע להכין רק בורקסים אצלי בבית, לא שום מאפה אחר. אז בכל פעם שיתחשק לי לאפות (רגש טבעי בהחלט), הופ - ייצא מגש בורקסים. ומהר מאוד תגיע גם הצרבת.. כמה בורקס אפשר לאכול?? אז המפתח הוא לא להילחם בבורקס, אלא פשוט ללמוד להכין עוד מאפים: מתוקים, מלוחים, עם סוכר, בלי סוכר, וכו'. ואז לא נלחמתי בחשק לאפות, ואפילו לא בדבר השמנוני שנקרא בורקס. אלא פשוט הוספתי עוד דברים. וככה הרבה יותר קל.
את יכולה להכין לעצמך תפריט של דברים מלהיבים, משמחים, מסעירים ומרגשים: דברים שאת אוהבת לעשות, מקומות שאת אוהבת ללכת אליהם, אנשים שכיף לך להיות איתם... קחי דף או קובץ ופשוט כתבי כמה שיותר פרטים. זה התפריט שלך. כמה שיהיה יותר מגוון, ככה יפחת הסיכוי שרק מאכל אחד ישתלט לך על המטבח.
מאוד מוזמנת להמשיך לשתף אותנו ולעדכן איך הולך. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:
makshivim.org.il/ask-away
וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.
בהצלחה!
אוהד
מוקד חברים מקשיבים
(בשאלה זו הענקנו לשואלת שם בדוי כדי להגן על פרטיותה)