מרגיש שאשתי מנצלת אותי למטלות

שלום לך!

ראשית, ליבי יוצא אליך שאתה מסתובב עם תחושות כאלו.

מהשאלה שלך אני יכול להבין שיש פה סיפור מעבר למשפטים שכתבת.

תרשה לי לשקף שתי נקודות מתוך מה שאתה כותב.

ראשית, יש הכללה –'כל הזמן', והכללה הזו משקפת לא רק שיש פה תחושה שמקבלת פרשנות בהרבה אירועים קטנים, סוג של סיפור, נרטיב, על פיו אתה מספר את הסיפור של החוויות של עם אשתך (בצורה יותר ישירה – יש מטרה וסביב זה מצטיירת המטרה). זה גם אולי מעיד שזה לא מתחיל רק כאן, אלא זו חוויה כולית שלך. קרי, זה חוויה שאתה חש ואולי זה לא מתחיל מנה.

שנית, 'היא כאילו מנצלת אותי'. אני חושב שלא בכדי כתבת את זה כסיכום. האמירה הזו, בשונה מההתחלה, לא מבקשת לספר לכאורה סיפור אובייקטיבי, או האמת שלך, אלא היא באה ומזכירה את הרגש שלך, את התחושה שלך וגם את הצורך שמסתתר מאחורי השאלה שלך. היא גם מספרת שאתה מודע לזה כי רק כאילו מנצלת אותך, לא באמת. לא כי התחושה לא נכונה אלא כי 'כאילו' מחביא פה עצם הבנה שהמשפט הזה תלוי בך, ברגש שלך.

לאחר הבנת נקודות אלו אפשר לצלול לעבר ומתוך כך לעתיד.

דע מאין באת – מאיפה התחושות הללו מגיעות?

בקריאת הכותרת אפשר לחשוב שהכוונה בשורות הבאות תהיה לאשתך, אך אני רוצה להתמקד בך, אבל ממש בך.

האם זו פעם ראשונה שאתה מרגיש מנוצל? האם זו פעם ראשונה שאתה מרגיש שמישהו בחוג הקרוב אליך, מעגל קירבה ראשון, מבקש ממך משהו שהם יכולים לעשות לבד?

מה גורם לך להרגיש ככה? האם זה כל פעם שמבקשים ממך משהו? איך אתה מודד שהם יכולים לעשות את זה אבל מנצלים אותך?

האם חלק מזה קשור בכך שאתה מרגיש שאתה לא יכול לסרב? שהיוזמה מגיעה מהם ואתה לא מרגיש שאתה יכול לשלוט בנתינה שלך?

אלו שאלות מנחות ולא היחידות שיכולות לעזור להבין האם הבקשה שלה היא בעצם רק טריגר, משהו מעורר, לתחושות קדומות שקיימות אצלך.

אני מאמין שברגע שתוכל לזהות מתי התחושות הללו התחילו, עוד לפני הנישואין, תוכל להבין את ההקשר שאתה נותן לבקשות שלה, לעומת בקשר אחר שאתה יכול לתת (עליו נכתוב בסוף לגבי עין טובה).

אמנם, לא די רק להבין מאיפה התחושה הזו מגיעה במקום שלך, אלא להבין גם את המקום בתוך הזוגיות.

השאלות המנחות יכולות להישאל גם בהקשר לזוגיות, והן צריכות להישאל, אך גם הייתי מציע להסתכל על התמונה בכלל ולבדוק אם זה מגיע מכך שאתם מחלקים משימות ביתיות ביניכם תוך כדי תנועה, שללא מעט זה מעולה, אך יש כאלה, ואולי זה נכון לגביכם, יותר טוב שמחלקים משימות לפני ואז הגבולות ביניכם והגדר הטובה של אחריות יוצרת את היכולות של שכנות – שהשכינה תהיה ביניכם, במקום אש המחלוקת.

זה יכול להישמע נורא צורם, ולכן חושב להבהיר שהכוונה כאן הוא לא הפרדה לשם הפרדה, אלא הבנה שצריך להשקיע במושג 'זוגיות' שכן כזוג אתם גם עדין פרטים.

זוגיות היא לא רק הזוגיות אלא גם הקיום של כל אחד מכם ואם אתם מרגישים שאתם מאבדים את עצמכם בשם הזוגיות אתם גם מאבדים את הזוגיות.

לא כדאי שאתה תרגיש שאתה מיטשטש או שהיא תרגיש ככה כי אם אתה לא אתה והיא לא היא אז אתם לא אתם.

חשוב שתרגישו שיש לכם מרחב פרטי, באופן כללי – אבל בהקשר לשאלה זה לדעת מה במרחב שלך ולא במרחב שלה, ומה במרחב שלה ולא במרחב שלך.

חלק מהשיתוף שלך מגיע משם ובמובן מסוים הוא מה שנקרה 'נפרדות' או 'נבדלות'; שאת יודעים לא להיות תלויים האחד בשני ויודעים להפריד בין עצמכם.

לא פעם מרגישים את זה במעבר משלבי ההתאהבות לאהבה, אך לא על כך נרחיב עכשיו.

ולאן אתה הולך? – מה הצורך

בחלק הקודם התחלתי לגעת בצורך שלך.

כאשר אתה מבין מאיפה אתה מגיע, מאיפה התחושה היותר קדומה מגיעה, כאשר אתה תתחיל להבין את התנועות שמתחוללות אצלך, אתה יכול להבין גם מה הצורך שלך ומתוך כך לבטא את זה.

אם החלק הקודם סיכמנו בבקשה למרחב אישי, את השליטה שלך עליך, חשוב מאוד להבין שזה לא מגיע מתוך אנוכיות, מתוך מקום של חוזק שלילי, אלא זה מגיע בדיוק מהמקום שאתה לא רוצה להרגיש מנוצל, שלא מעריכים אותך או יותר נכון שמבטלים את מי שאתה.

אני רוצה להאמין שאילו היית מקבל הערכה ראויה שנכונה לך על מה שאתה עושה גם היית יותר שמח לעזור, אך כשזה משהו שהוא מובן מאליו מבחינתך, שאתה מחויב אליו, אתה מרגיש שקוף ואולי לא קיים, בדומה לניצול שלא רואה מי אתה אלא מה אתה, וגם זה במקרה הטוב.

הבקשה שלך, ממה שאני מבין זה שיינתן לך מקום ולא רק שלא יקחו לך את המקום (ולא, אני לא חושב שאתה מחפש כבוד מלכים).

הבקשה הזו היא לגיטימית וכשהיא תיעשה היא תבטא את הצרכים הללו.

הפתח פה הוא הכרה כי ההכרה תאפשר לך לסרב בצורה נימוסית שלא רק אומרת לא, אלא בעיקר מסבירה למה ואולי אפילו אומרת איך כן.

ההכרה תאפשר לך לבקש את מה שיאפשר לך לתת.

ההכרה תאפשר לך להגיד לאשתך שכשאתה לא זוכה לחיזוק, אתה מרגיש מנוצל וזה לא מאפשר לך לתת.

זו הכרה שקשורה בהווה, אך גם תצליח אם הזמן לתת לפרשנויות עבר לא לפרש את ההווה עם אשתך ואולי גם להגיע להבנה נוספת שכרגע נראית מאוד רחוקה.

איך הבקשה תתקיים בפועל?

מציע קודם כל לנתק את הפרשנות ולהביע בפתח הדברים הסתכלות כמה שיותר אובייקטיבית.

כשאת בקשת ממני לעזור לך להזיז את בגדים שלך מהמיטה (אין פה פרשנות)

כי זה משהו שאני מרגיש שאת יכולה לעשות לבד (זו פרשנות!)

אני מרגיש מנוצל (הרגש)

אני מרגיש מנוצל כי אני חושב שלא צריך אותי ואני מרגיש מנוצל כי זה נלקח כמובן מאליו (המשך פרשנות ורגש)

אני לא רוצה להרגיש מנוצל, אלא שרואים אותי ומעריכים אותי (צורך)

מה שייתן לי להרגיש שרואים אותי ומעריכים אותי הוא ... (תרגום הצורך לכדי מעשה - דרך משהו מדיד, לא אמירה כללית ואמורפית)

עין טובה

העין הטובה היא מה שיכולה להתפרש כדבר רחוק, אבל הוא גם קרוב ממה שנדמה כי אחרי כל זה אי אפשר שלא גם לתת עין טובה ולהבין שייתכן וחלק מהבקשות שלה לא נובעות רק מהצורך שתמלא את הבקשה המילולית שלה, שתעזור לה במשהו שאתה מרגיש שהיא יכולה לבד.

מאחורי הדברים שלה יש בקשה אולי יותר עמוקה של קירבה אליך, ובאופן הפוך על הפוך היא לא מבקשת לנצל אותך אלא בגלל שהיא רואה אותך היא רוצה אותך.

יש פה בקשה של מישהי שמחפשת את בן זוגה ולהרגיש שיש קשר, להרגיש שיש משהו שאתם עושים יחד.

זה לא אומר שאתם לא עושים דברים יחד, אך ייתכן וזה לא ממלא את הצורך שלה לתחושת 'ביחד' וייתכן והיא פשוט לא יודעת איך לבקש את זה בצורה שהיא תרגיש שתיענה לו.

לכן, אני מציע לכם לדבר על כך ולהבין אילו פעולות אתם יכולים לעשות יחד כדי לחזק את התא הזוגי הרגשי שלכם, לא רק את השותפות המעשית שלכם בניהול הבית.

בהקשר הזה אתן טיפ שאני נותן לחתנים שאני מדריך ולזוגות שמתייעצים – קיימו דייט זוגי.

דייט זוגי הוא לא רק בתקופת החיזור, יותר נכון בתקופה שלפני החתונה.

זה קיים גם אחרי ואולי תופתע אבל גם החיזור ממשיך אחרי החתונה כי אנחנו כאנשים פרטיים וכזוג תמיד נמצאים במערכת של 'רצוא ושוב' – תנועה של קדימה ואחורה.

ממש אשמח לשמוע ממך איפה הדברים פגשו אותך ואיך הדברים עזרו לך מול עצמך ומול אשתך: אפשר כאן בשאלה חדשה:

makshivim.org.il/ask-away

וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה!

הרב נתנאל ווייל

יועץ זוגי ומיני

מוקד חברים מקשיבים