שאלה
לרב יובל שלום,
יש לי כמה שאלות לגבי מספר סוגיות בפרשת כי תצא. אציין שהפרשיות האלו גורמות לי אי נוחות ואשמח אם תוכל להאיר את עיניי בעניין.
1. לגבי האיש שמעליל על אישתו שהיא לא בתולה - נכתב שאם הוא טוען כך הרי שההורים של האישה מביאים את השמלה להראות שיש עליה דם בתולין. ראיתי שרש"י אומר שהם מביאים הוכחה ברורה כמו שמלה לעומת הרמב"ן שהבנתי מדבריו שזו שמלה ממש ושכך היו נוהגים בישראל.
אני קוראת את הפרשיה בחוסר נוחות..
ראשית - ידוע היום שגם במקרה שבו אישה היא בתולה לא תמיד היא מדממת. אז איך התורה תולה בכך את הראיה לכך? שנית, ראיתי שכתוב בפרשנים שמדובר על כך שהאישה זנתה לאחר אירוסין שהרי אם מדובר על לפני אירוסין אין לה עונש מוות. אבל אז ברור שהיא לא תהיה בתולה אז איך השמלה עוזרת כאן? ושלישית - כיצד התורה מחייבת בעצם במקרה של עלילה להישאר נשואים שהאיש לא יוכל לשלח את האישה? זה וודאי נורא לאישה להישאר עם בעל כזה.
2. בן סורר ומורה - המשמעות של הפרשיה הזו היא בעצם שיש אדם שאין לו תקנה למעשה.. שהורגים אותו על שם סופו כי אם לא תהרוג אותו בקטנותו יגיע למקומות גרועים יותר. כיצד זה מתיישב עם כך שאנחנו תמיד מאמינים שיש מקום לשוב ובמיוחד ביחס לילדים? (אני מודעת לכך שחכמים מביאים תנאים שמפחיתים את הסיכון לאפשרות הזו אולי לאפס אבל עדיין זה מופיע בתורה).
3.אונס של אישה מאורשה - התורה מחלקת את המקרה לאם נעשה בשדה או בעיר (אם היא צעקה ואין מושיע או שיש כמו בעיר). ידוע שאישה שנאנסת לפעמים קופאת ולא מצליחה לקרוא לעזרה - כיצד ייתכן שבמקרה כזה היא תיענש לכאורה? וגם באונס של בתולה - איך ייתכן שהתורה מחייבת אותם להינשא?
4. לכאורה התורה אוסרת על מי שלא יכול להביא ילדים להינשא, כמו לממזר. אנחנו לא נוהגים כך היום.. איך זה מסתדר?
5. 2 אנשים ניצים ואישה של אחד מהם מנסה להגן על בעלה - לא הבנתי מדוע היא נענשת אם היא החזיקה במבושיו של מישהו אחר?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
אנסה לענות על שאלותייך:
א. אני מניח כי בתי הדין עשו צדק. אם לא היה דם על השמלה, ולאישה היה הסבר למה זה כך, או אפילו הדיין סבר שהבעיה היא רפואית ולא התנהגות לא ראויה – היא לא הייתה מאבדת אף זכות. אנו מכירים סיפורים כאלה בגמרא, שבהם לא היה דם ואף על פי כן הדיין פסק דין צדק.
ב. את צודקת, ובוודאי שכאשר התורה שבעל פה ביארה שמדובר לא בעבירה של איבוד בתולים לפני אירוסין, אלא בזנות באירוסין – לא היו מביאים את השמלה, כי אם ראיות לכך שהיא נהגה שלא כשורה.
ג. האישה אינה חייבת להתחתן איתו. המצווה בתורה היא אחרת לגמרי: הוא פגע בסיכוייה להינשא, ועל כן הוא חייב ליטול אחריות עליה כל ימיו. זהו העונש המוסרי ביותר שיכול להיות קיים – לקיחת אחריות. האם היא תבחר לחיות עימו ? זה תלוי בה. לא בו. ואפשר שהיא תעשה את החשבון שלה, ותבחר לחיות עימו מאשר להיות בודדה כל ימיה (כי סביר להניח שאף אחד לא יתחתן איתה). שאלי את עצמך: האם נכון יותר שהוא ישב בכלא כל ימיו, וגם היא למעשה תהיה בודדה ונטושה, או להטיל עליו את האחריות לדאוג לכל צרכיה כל ימיו. אשמח אם תקראי על כך את: https://bit.ly/3qHpGnW.
ד. אני לא יודע להסביר את פרשת בן סורר ומורה עד תומה. אשמח אם תקראי את ההסבר החלקי שבדיוק השנה כתבתי אותו בדף פרשת השבוע: https://shabaton1.co.il/?p=27519.
ה. אין לי כל ספק כי אם בית הדין יסבור שצעקתה באה מקפיאה – לא זו בלבד שהיא לא תיענש, אלא שהוא ייענש כאונס באופן מלא.
ו. לא הבנתי את שאלה 4.
ז. בוודאי שמותר לאדם להגן על הקרוב לו, ובמסגרת זו לאישה על בעלה. ברם, גם לזכות ההגנה יש גבולות, והאחיזה במבושיו האסורה אינה פעולת הגנה לגיטימית, כי אם פגיעה חמורה בכבודו וביושו הפומבי. זה עיקרון שמופיע בהרבה מהלכות הגנה עצמית, והגמרא לדוגמה טוענת כלפי רודף "היה לך לפגוע באחד מאבריו" ולא להורגו. כמובן שאם הדבר נעשה לא בתכנון כי אם בשוגג – הדין אחר לגמרי.
כל טוב ויישר כוח
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם