שאלה
שלום לכבוד הרב,
לפני מספר חודשים התחייבתי שאם יקרה משהו שאני מייחל לו אתרום כסף לבית הכנסת (בוצע) ואלמד משנה עד 23.00 ביום שישי.
הדבר אכן קרה בשבוע שעבר והכסף אכן נתרם.
הבעיה עם ההתחייבות השנייה שאני יודע שזאת שאלה הזויה אבל ההתחייבות השנייה היא לא ריאלית . אפילו בשבתות הקיץ שבהן התפילה מאוחרת ואני עוד אומר כמה דברים בסידור אני לא מצליח להחזיק עצמי יותר מ21.30 היום הזה הוא פשוט סיוט. ביום שישי אכן נשארתי עד 23.00 חלק נמנמתי חלק ניסיתי ללמוד זה היה פשוט סיוט ארוך. שבתות הן גם ככה קשות לי להיות שני אנשים בבית אני ואמא שלי עם עצמי, והמחשבה שלקחתי על עצמי מה שיגדיל את הסיוט.
התרת נדרים היא לא רלוונטית במקרה הזה, אין לי עניין לחשוף עצמי מה גם שהסיפור עצמו יגרום לשאריות הנורמליות שחשבו שיש לי להתפוגג.
מה כן ניתן לעשות?
תודה וסליחה
תשובה
שלום וברכה
למה לא לעשות התרת נדרים ?
מדובר בנדר שהוא ״בשעת צרה״, והוא מהחשובים בנדרים ובעל משמעות עמוקה.
ואכן יש מקום להתרת נדרים במצב הזה, כי גם כשאתה מאוד רוצה לקיים - אינך יכול.
ואין צורך במקרה הזה לפרט את הנדר וכדו׳, אלא רק לומר משהו כללי, שיאפשר לעשות התרת נדרים כדין.
האם זה לא מה שכדאי לעשות ??
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם