שאלה
ב"ה
הרב שלום רב ותודה רבה!
זה נשמע לי לפעמים קצת מוזר תשעה באב והקריאה של מגילת איכה, במגילת איכה כתוב על החורבן ושה' עכשיו עזב אותנו והוא פחות שומע את התפילות שלנו וכו' וכו' ובימים אחרים,לא בתשעה באב ,אומרים שה' איתנו כל הזמן ואין תפילה שחוזרת ריקם. ????
ואם זה ככה וה' פחות קרוב ושומע את התפילות שלנו והמצב הרוחני שלנו לא טוב וזו המציאות של עכשיו אז למה אנחנו בשמחה כל השנה, מה אנחנו עושים את עצמנו כל השנה ובתשעה באב אנחנו רואים את המציאות?
אם אפשר הסבר על העניינים
תשובה
שלום וברכה,
שאלתך חשובה ואני מצטער שלא שלחתי לך מוקדם יותר
יסוד עבודת ה' צריכה להיות בשמחה.
לאחר שחרב בית המקדש וניטל מהם הרצון לחיות נקבעו סדרי אבלות שהרי לא ניתן להשבית את החיים ולצום כל השנה ולא ניתן להמשיך את החיים ללא בית המקדש. - תעייני במדרשי חז"ל לאחר החורבן.
ולהלן הרחבה לשאלתך -
מגילת איכה נכתבה מתוך שבר על החורבן הנורא- מתוך האבל, הכותב מרגיש שה' כביכול עזב אותנו. אם תקראי את המגילה בעיון תשימי לב שבסוף כמעט כל פרק הכותב מתמלא תקווה לגאולה, מה שמראה שהוא יודע שה' לא עזב ולא יעזוב את עמ"י אף פעם.
נכון שללא בית מקדש אנחנו יותר רחוקים, ולכן אנו מתפללים ומצפים לבניינו בכל יום ומתאבלים על חסרונו בתשעה באב. אי אפשר להתאבל כל הזמן, ולכן אנו ממשיכים לחיות ולשמוח על מה שיש לנו, ועל קרבת ה' שכן קיימת. יש כל מיני מנהגים שנועדו להזכיר לנו את חיסרון בית המקדש: שבירת כוס בחתונות והאפר ששמים בראש החתן, השארת חלק לא מסויד כשבונים בית חדש, ועוד.
אין טעם רק להתאבל על המצב הלא טוב, מה שחשוב זה לעשות כמה שיותר דברים שיקדמו אותנו ויקרבו אותנו אל ה' ואל הגאולה.
בציפיה לישועה
בברכה דוד לוי
098987548