שאלה
ראשית, רציתי להודות לרב מקרב לב- במהלך השנה וחצי האחרונות אני מלמדת יהדות בתיכון חילוני, ובתקופה זו מידי פעם עלו אצלי שאלות- חלקן שאלות אותן שאלו התלמידים, וחלקן שאלות בנוגע להתמודדות עם מצבים שונים איתם התמודדתי במסגרת תפקידי. בכל פעם שפניתי אל הרב באמצעות אתר זה או אתר "מורשת", תמיד נעניתי בתשובות שעזרו לי מאוד בתפקידי. אז שוב- תודה רבה!
ולשאלתי-
לקראת יום השואה דיברתי עם התלמידים על הקוד המוסרי שהיהדות הביאה לעולם, ובכללו 7 מצוות בני נח.
לאחר השיעור, אחד התלמידים ניגש אליי ושאל-
אם אדם מסויים נולד עם משיכה מסויימת לעבודה זרה, הוא נמשך לעניין הזה מאוד- למה אלוקים דורש ממנו שלא לעבוד עבודה זרה? אם אלוקים אוסר על התופעה, מדוע הוא ברא את אותו אדם עם הנטייה האסורה הזו?
מיד כשהוא התחיל לשאול את השאלה, ומהיכרותי עם התלמיד, הבנתי שהוא מתכוון למעשה לשאול שאלה אחרת ומסווה אותה תחת הכותרת "משיכה לעבודה זרה", כשלמעשה הוא היה רוצה לשאול את אותה שאלה תחת הכותרת "הומוסקסואליות" (אך מובן מאוד למה הוא בחר להשתמש בדוגמא אחרת).
ניסיתי להתחיל לדבר איתו על כך.. כמובן מבלי להסגיר שאני מבינה את כוונתו- אבל התשובות המקובלות של "ה' לא מעמיד אדם בפני ניסיון שהוא לא מסוגל לעמוד בו" ו"אדם נולד עם יצרים ותפקידו לשלוט בהם" לא סיפקו אותו, ולמען האמת לא סיפקו גם אותי.
קל יותר להסתכל על המציאות הזאת ממרחק, אבל לאחר עבודה של שנה וחצי במהלכה יצא לי ללמד כמה וכמה תלמידים בעלי נטיות הומוסקסואליות- קשה לי הרבה יותר לדקלם שוב ושוב את הסיסמאות הידועות. אני מתחברת כ"כ לכאב ולקושי שלהם, וכרגע אני חסרת כל יכולת לענות ולעזור. על כל הקושי הזה נוסף גם הרצון לעזור לתלמידים אלו להתחבר ליהדות- והקושי לעשות זאת על רקע הקונפליקט העצום מולו הם עומדים.
אשמח מאוד אם הרב יוכל לעזור לי בנושא זה.. מה ניתן לענות לתלמיד במצב כזה? מה אני יכולה לענות לעצמי?..
אשמח לתשובה בהקדם..
תודה מראש! וחודש טוב!
תשובה
שלום וברכה
אנו מתחילים כל התמודדות עם שאלות על הנהגת הקב"ה בתשובה "למעשה איננו יודעים".בימים בהם שרתה הנבואה בישראל היה הנביא פורץ את המחסום שבין אלוקים ואדם, ומסוגל להביא לנו את דבר ד' ביחס לשאלות הנוגעות לחיינו במציאות; כיום אין לנו, וכל מה שאנו עושים הוא השערות בלבד, שהן כמובן מבוססות על מקורות, תקדימים בתנ"ך וכדו'.
אנו מאמינים כי ריבונו של עולם ברא כל אחד מאתנו עם השליחות שלו. חלק משליחות זו, לכל אחד, היא להשיג את היעדים בעזרת הבחירה החופשית הטובה שלנו, ובזה אנו מביאים לידי ביטוי את צלם אלוקים שבאדם. לכל אחד מאתנו נטיות לכיוונים המנוגדים לטוב, ואנו נתבעים לעבוד קשה כדי להתמודד עם מציאות זו. איני משווה בין הנטיות השונות – יש קשות מאוד ויש קלות יותר להתמודדות, אולם העיקרון זהה.
ההומוסקסואליות היא מהקשות שבהתמודדות, בעיקר לאור העובדה שלא ברור לאן ההתמודדות מסוגלת לקחת את האדם. ברור שהצעד הראשון בהתמודדות הראויה היא שלא לחטוא במשכב זכר, אולם זו לא יכולה להיות תחנת הסיום, שכן לא נאמר בה דבר על ההיבט החיובי: מה כן לעשות, במצב בו יודעים כי מדובר בעוול נורא להתחתן במצב כזה, ולמעשה נראה כי אין תקווה ואין מוצא. פגשתי בחיי כאלה שהיו עמוק בעולם ההומוסקסואלי ועברו תהליך ארוך של שינוי (בעזרתם של אנשי "עצת נפש") והם מדווחים על חיים חדשים ואחרים בזכות זאת, אולם פגשתי גם כאלה שעשו הכל ולא הצליחו, או שהכל התעורר בהם מחדש לאחר זמן.
מה אפוא עונים לתלמיד בגיל הזה ?
לדעתי, מה שאנו הבלתי מקצועיים (אם כי לא מצאתי אנשי מקצוע של ממש שמציעים דרכים אחרות) מסוגלים לעשות זו עזרה ראשונה בלבד. היא קודם כל להקשיב ולהיות שותף בכאב ובמבוכה, ולא לבוא מעמדת יודעי הכל ופותרי הבעיות. הדבר השני הוא להמליץ בפניו לא להגדיר את עצמו כהומוסקסואל, אלא כמחפש את זהותו המינית, וממשיך לבחון את היכולת שלו להתקשר לבנות ולעורר בתוכו את הקשרים האלה – זו העזרה הראשונה, ובשל גילו הצעיר יחסית יש יותר סיכוי שיהיו בו עוד כוחות, והוא ימצא את דרכו.
יש עוד צעדים מאוחרים יותר, אולם זה בהזדמנות אחרת.
כל טוב ויישר כוח