תקשורת חילונית

שלום לך
אינני מכיר מאמרים העוסקים בנושאים אלו מהתקופה האחרונה מלבד אגרות של מרן הראי"ה קוק המתייחסות לחשיבות של פיתוח ושכלול הכתיבה והיצירה וההבעה בכל הדרכים המאימות והמתחדשות. וכמו כן קובץ מכתבים של מרן החפץ חיים שפורסמו בספריו בהם הביע את חרדתו וסלידתו מעצם המושג עיתונות בעיקר בגלל לשון הרע ודיבור רע והוצאת דיבה ושם רע שיש בכלי משחית זה.
ואם כך דיבר החפץ חיים בראשית ימיה של העתונות, כאשר הוא נפטר בתרצ"ג לפני כשבעים שנה, מה נאמר אנו בדורנו היום.
פשוט וברור שהתקשורת הנפוצה יש בה יתרונות רבים מאוד, אם פעם היו צריכים להדליק משואות בראשי ההרים כמו סרטבא וכיוצא באלו כדי להודיע מתי ראש חודש, הנה היום במהירות הבזק כשיבוא משיח צדקנו תוך שניות ספורות כל העולם ידע שמשיח בא לישראל כולל שידורים חיים וכדומה, אלא אם כן הוא יבוא בשבת לכותל המערבי.
ואם אתייחס לכלי השרת הזה שאנו עסוקים בו כרגע של השאלות ותשובות באינטרנט הנה גם זו מעצמה של קידוש שם שמיים בתוך עולם האינטרנט אשר לא כולו טהור.

כולם שואלים האם התקשורת יוצרת או התקשורת מדווחת, אין ספק שהתקשורת אפילו במה שהיא מדווחת היא יוצרת אז על אחת כמה וכמה כאשר היא הולכת מן הדיווח אל הבעת העמדה העצמאית.
למשל, לדעתי התקשורת יכלה להלחם בצורה מוצלחת יותר נגד תאונות הדרכים כי זו רעה חולה מאוד וזו מגיפה ואין ספק שדיווחים מפורטים חוזרים ונשנים ואולי גם מזעזעים ומבעיתים יש בכוחם להשפיע על האוחזים בהגה.
כך שלמעשה כל כלי תקשורתי כתוב קולי או חזותי, יכול הוא להיות כלי קדוש, כלי שרת, וחלילה יכול הוא להיות כלי טמא ומתועב. ועל כגון זה אמר הכתוב "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך"
הרי לא נוכל להשאיר ולהפקיר את זירות התקשורת החדשות והמתחדשות בידי אנשים רחוקים מאמונה בתורה ויראת שמיים ולכן ראוי היה שהמוכשרים והטובים המסוגלים לשאת בעול צריכים לשנס מותנים ולהצטרף לעשייה תקשורתית על מנת לקדש אותה ולרומם אותה
ומעבר לתוכן של הדברים הנה ודאי יש ערך גדול לצורת הבעתה. למשל, עצם העובדה שבכל שעה יש מהדורת חדשות וכל חצי שעה יש מבזק חדשות ולפעמים גם יותר – זו רעה חולה, כי אנשים בתת המודע ובמודע גם יחד מן הרגשת מחויבות, שאתה "חייב" לשמוע חדשות.
ולפעמים זה גורם למתחים מיותרים ולדאגות שאינן במקומן.
אין ספק שבימינו להיות איש תקשורת אשר מצד אחד הוא אהוד ואהוב ודבריו נשמעים ומתקבלים, ומאידך גיסא להשען ולהשמע לדבר ההלכה, זו משימה קשה ביותר.
אך בעלי כשרונות המלאים ביראת ה' טהורה מסוגלים לעשות זאת.
כמו כן, ראוי לעודד ולפתח במות עממיות ורחבות של כתיבה יוצרת כי הסופרים והמשוררים והכותבים הם לא בהכרח אנשים היודעים לשווק את פרי דתם ועבודתם.
אתן לך דוגמא, בקום המדינה פנה הסופר אשר בראש לסופרים ידועים יותר וידועים פחות בדורו וביקש מכל אחד מהם לשלוח לו סיפור קצר שאהוב עליו וכך יצא ספר הנקרא "את אשר בחרתי" שהוא אוסף סיפורים קצרים. דומני שאף על פי שהספר אינו מפורסם בימינו, שהספר הזה הוא אחד הספרים היפים ביותר של היצירה הספרותית הישראלית בדור האחרון דווקא בגלל פשטותו.
יש לעודד את מלאכת הכתיבה, הכתיבה היוצרת יש לעודד את בני הנוער לכתוב. כאשר אנו היינו נערים הייתה במת כתיבה יוצרת לבני נוער שנקרא בשם "בעצם" במה יפה להפליא ואם אינני טועה כל מי שכתב בבמה זו בנערותו הוא אחד מהמושכים בעט הסופרים המפורסמים היום.
אנו עסוקים מדי בכתיבה וביצירה אך אם אתה או מי מהגולשים נמנה על גיבורי הכח עושי דברו טוב תעשו אם תתנו כלי ביטוי והבעה יצירתיים לבני הנעורים וזו בודאי פעולה ברוכה ביותר של התקשורת בימינו.
ולבסוף, כמו כל דבר גם הדבר הזה הנקרא תקשורת יש בו את שני הצדדים מבחינת "מוות וחיים ביד הלשון" אנו מתפללים ומצפים ומברכים איש את רעהו "ובחרת בחיים" בלשון הטהורה והנקיה
בהצלחה.