שאלה
כבוד הרב שלום,
בדיון המתנהל ביני לבין עמיתי לעבודה, נתעוררה השאלה בדבר הסיבה לחיוב נשים בשמיעת שופר:
האם תקיעת שופר היא מצוות עשה שהזמן גרמה שנשים מחוייבות בה, או שמא קיימת הגדרה אחרת למצווה ומכאן השימוש ב"לצאת ידי חובה"? (למשל, כשבעל תקיעה ניגש לבית יולדת ותוקע בלי ברכה)
בברכת גמר חתימה טובה
תשובה
מישל שלום
א. בספר שולחן ערוך כתוב "אשה פטורה משום שהוא מצוות עשה שהזמן גרמא". כלומר ע"פ הדין נשים פטורות משמיעת שופר. אמנם כבר נהגו הנשים לשמוע שופר שבהרי עיקר מטרתו של השופר לעורר את האדם לתשובה ובכך הרי אין הבדל בין גברים לנשים וגם הן חייבות בחשבון נפש ותשובה. ולכן אע"פ שאין כאן חיוב ממש, אשה שנהגה לשמוע שופר ראוי שתמשיך ותקפיד בכך.
ב. לעניין הברכה. בכל מצוות עשה שהזמן גרמא שאשה עושה אותה למרות שנשים פטורות ממנה, יש מחלוקת האם היא יכולה לברך או לא:לדעת הספרדים אשה אינה מברכת כלומר אסור לה, ולדעת הספרדים יכולה לברך. וכך כתוב שם בשולחן ערוך: "אע"פ שנשים פטורות יכולות לתקוע וכן אחר שיצא כבר (ידי חובה)יכול לתקוע להוציאן (ידי חובה) אבל אין מברכות ולא יברכו להן". וכך נוהגים הספרדים. והרמ"א (הפוסק האשכנזי המרכזי) הוסיף "והמנהג שהנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא ע"כ גם כאן תברכנה לעצמן, אבל אחרים לא יברכו להן" וכך נוהגים האשכנזים.
לסיכום כשבעל תוקע ניגש לבית יולדת לתקוע הוא אמנם לא מברך. והיולדת עצמה - אם היא ספרדיה אינה מברכת. אבל אם היא אשכנזיה היא יכולה לברך בעצמה והוא יתקע.