שאלה
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול שאלות הקשורות במצוות התפילין.
כידוע מצוות התפילין זמנה לכתחילה כל היום. רבים מאבותינו הקדושים נהגו ללכת עם תפילין כל היום, ואף עשו איתם את מלאכתם (כפי שראיתי במסכת קטנה תפילין). לפעמים קיים בי הרצון להתעטף בטלית ולהניח תפילין בביתי בשעות אחר הצהרים וללמוד איתן קצת ולהתפלל מנחה. מנהג זה שאני נוהג בו מידי פעם מחזק את רוחי ומקרב אותי יותר לה' לאחר שנים שהייתי רחוק מאד. אשתי שתבדה לחיים ארוכים דוקא מעודדת אותי מאד לעשות כן.
השאלה היא מה עדיף, תפילה במניין ללא תפילין או תפילת יחיד בבית עם תפילין? אין סיכוי שאעשה כן בציבור כי אין בי את האומץ וגם קיים חשש יוהרה.
הדעת נותנת שעדיף תפילת יחיד עם תפילין על פני תפילה בציבור, כיוון שמצוות התפילין שכרה מרובה מאד ושמעתי שמקיים בה 8 מצוות עשה דאורייתא. מצוות התפילה היא דרבנן, כי גם אם נניח שהיא דאורייתא, הרי שבתפילה אחת ביום יוצאים ידי חובה (לא שאני ח"ו מזלזל בדרבנן אבל ברור מה חשוב יותר..)
מהי דעת הרב בעניין?
שאלה נוספת:
לאחר תפילת מנחה שהייתה בט' באב לפני שנתיים, חלצו כולם תפילין והחלו ערבית. ישב לידי בחור תימני שנשאר עם התפילין עד סוף ק"ש של ערבית ורק אחר כך חלץ אותם. המנהג התמיה אותי, ומבירור שערכתי הסתבר שיש שנהגו כן. האמנם אם נשארתי עם תפילין מבעוד יום אל תוך הלילה קיימת מצוות תפילין למרות שחז"ל קבעו לא להניח מחשש שירדם?
תשובה
1. באופן בסיסי כהוראה לרבים ודאי שתפילה במנין עדיפה. אמנם תפילין זה מהתורה אך כבר יצאת בבקר.
איני מכיר אותך אישית אך מהנתונים שמסרת בשאלתך נראה שכהדרכה אישית אתה אכן זקוק להתקרבות הזו לקב"ה, ולכן אני מציע שלא תעשה זאת כל יום, אלא תקבע מינון מסויים שבו אתה מתפלל ביחיד בבית ומינון מסויים שאתה הולך להתפלל עם הציבור.
אתה צודק לחלוטין בקטע של היוהרה.
אני מציע שתקצוב זמן של נניח חודשיים , שבסיכומו תעשה חשבון נפש לעצמך אם עדיין חינוי עבורך התפילה ביחיד עם תפילין. וכך הלאה. ברגע שתרגיש שזה כבר לא חיוני תחזור להלכה לרבים ותתפלל באופן קבוע עם הציבור
2.קיימת מצוות תפילין כיוון שמהתורה לילה הוא גם זמן תפילין. עיין שו"ע אורח חיים סימן ל סעיף א ובבאור הלכה ד"ה מותר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם