שאלה
שלום!!!
טוב אז ככה,
אני בת 13, חזקה בדת..
ויש לי קצת בעיה עם התפילה,
כשאני מתפללת אני לא מרגישה קרובה אל ה',
זה כאלו שאומרים לי מה להגיד ואני אומרת,
אני מרגישה שזה לא מה שאני רוצה להגיד, אני גם לא הכי מבינה את המילים וזה לא ממש מעניין אותי,
כשאני מדברת עם הקב"ה אני רוצה שזה יהיה משהו מהלב במילים שלי,
משהו שאני חיברתי,
אני מתפללת רק כי אני חייבת ואם לא אז סתם יהיה לי רגשי אשמה, אני יודעת איך לקרא לזה..
אני חושבת שכשאני מתפללת זה לא עושה כלום כי אני רוצה להודות לו ולשבח אותו לבקש ממנו במילים שלי,
איך שאני מנסחת את זה,
כשאני מתפללת אני לא מרגישה ספוק,
ברור שאחר כך אני איךשהוא מספקת את עצמי,
אז מה? לא להתפלל???
כי אני מרגישה שאני מתפללת סתם..
אני אשמח לקבל תשובה באימייל..
בתודה מראש!!
תשובה
שלום רב: שאלתך מובנת עצתי לך במקביל לתפילות שאת מתפללת לפי הנוסח שתיקנו חז"ל הרי את יכולה לכתוב ולהתפלל דברים הנובעים מעומק ליבך ומתוך כך תדעי להתחבר יותר לתפילות שחז"ל תיקנו
מיכאל ברום