שאלה
אין לי מושג מה לעשות!!! כבר מאז שאני קטנה הבעיה שלי זה תפילה.. כל חיי אני מנסה לעבוד על זה וזה נופל וקם כל הזמן בלי התקדמות.. וזה שנים על גבי שנים.. באמת! כל פעם אני נלחמת בתפילה בבוקר, יש תקופה שאני מתפללת עם כוונה וכל בוקר ואני מתאמצת ובדר"כ זה תקופה קצרה ואז עוד פעם אני לא מתפללת בבוקר רק בערב וגם אז אני מתה מעייפות וזה בלי שום כוונה וכשאני חצי רדומה.. אני גם כל הזמן לחוצה ולא רגועה בתפילה לסיים...כאילו מישו רודף אחריי אני לא מתפללת בכייף ובכוונה וזה כמעט תמיד נטל עלי וזה ממש ממש מצער אותי שלהגיד תודה לאלוקים פעם ביום כמו שצריך קשה לי.. אני רואה שאני בדרגה כ"כ נמוכה..ושמעתי פעם איפושהוא שזה עברה ממש גדולה להתפלל ככה ומי שעושה את זה עדיף שלא יתפלל כי זה רק עברה יותר גדולה... ונמאס לי!!! כי זה כל חיי וכל פעם אני אומרת יופי סופסופ עליתי על דרך המלך ואז שוב אני נופלת .. כאילו ח"ו אין בזה ברכה..וזה ככה מאז שאני זוכרת את עצמי.. זה פשוט באסה ואין לי מושג מה לעשות!!!
תשובה
שלום לך,
נסי למצוא מסגרת שתוכל לעזור להפנים בליבך את ערכה של התפילה ובכך יהיה לך משקל נגד למצב המתואר.
בברכה,
אריאל פריש