שאלה
שלום.
קשה לי מאוד להתפלל בלחש או בלב. אני יוצאת מהריכוז בקלות, וכמו כן אני מפספסת מילים ומשמעות, דבר שמאוד מאוד חשוב לי בתפילה. לעומת זאת, כשאני מתפללת בקול,אני מתפללת לאט, בבירור ואני וגם מבינה, לא מפספסת ומרוכזת רק בתפילה.
הבעיה היא שבכיתה קשה להתפלל בקול, כיוון שזה מפריע, ומלבד זאת - תפילת שמונה עשרה גם כשהיא לא בכיתה היא תפילת לחש!
וכך יוצא שדווקא בתפילת שמונה עשרה אני מפספסת הרבה וקשה לי לכוון.
אני אשמח אם תעזרו לי למצוא פתרון, כי התפילות שלי בינתיים מתפספסות.
תודה.
תשובה
שלום וברכה
ישר כח על האכפתיות והכבוד שאת נוהגת ביחס לתפילה וכך תמשיכי להתייחס לתפילה כעמידה לפני הקב"ה .
ביחס לתפילת שמונה להלכה אסור לאדם להתפלל בקול ובמיוחד שהדבר מפריע לחבריו ולכן עליך להשתדל להתפלל ללא קול אבל מתוך תחושה שאת אומרת את המילים. תפילתה של חנה היתה בלחש משום ששפכה שיח לפני רבונו של עולם. שאיפתך להיות כחנה ששופכת שיח לפני הקב"ה בלחש ורק שפתותיה נעות.
אחרונים כל כך התנגדו לתפילת לחש שנאמרת בקול עד כדי שחלקם סבר שאין לענות אמן על ברכות שמונה עשרה שנאמרו בקול רם מדי על ידי המתפלל.
ועייני עוד בשו"ת יביע אומר" חלק ח' אורח חיים סימן י'
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם