תסכולים, אכזבות והתגברות על יצרים

שלום לך,
נראה לי שאת שורש התשובה אמרת בעצמך.
צריך לתפוס פרופורציות בחיים.
נכון, יש לנו בעיות, אבל בייחס לצרות אמיתיות הם מאוד מאוד קטנות.
ממילא, כשאנו עסוקים בסיוע לאחרים, כשבראש שלנו אנו עסוקים בלהקל מצרות של אחרים, איך לעזור להם ולהקל מכאבם, אנו מקבלים את הפרופורציה הנכונה. ומתוך כך אנו מסתכלים על הבעיות שלנו כאילו הן קטנטנות וזעומות. ההרגשה הנפלאה להוציא מישהו אחר מצרתו ומהעצב שלו, מוציאה אותנו גם כן מצרותנו שלנו. בבחינת "המתפלל על חברו הוא נענה תחילה". אחי, היסוד הכי שורשי להיות כל הזמן בשמחה ובחדוות יצירה הוא העיסוק כל הזמן בטוב. אם ראשך יהיה כל הזמן עסוק בלחשוב מחשבות טובות, לחפש את הטוב שבכל אדם (ובפרט – של עצמך...), אתה תהיה ממש בעולם שכולו טוב. עשיית טוב לבני אדם מכניסה את קצב החיים שלך לעולם הטוב, לטעם החיים האמיתי. תחווה ותטעם היטב את הטעם הנפלא שאתה מרגיש בשעה שעזרת ממש לבן אדם, שהדלקת זיק של שמחה באדם שמדוכא בייסורים. טעם נפלא ומחייה זה מגרש כל דכאון וצער, מגמד כל בעיה וצרה. הרב קוק אומר ששורש כל היסורים הוא העובדה שהאדם עסוק כל הזמן בעצמו, שקוע בעצמו. היציאה החוצה, לראות בסבלותם של אחרים, היא מעניקה כוח, תחושת יחד, תחושה של משמעות וגודל, שיש בכוחה להמיס את כל הדיכאונות והמחשבות העצובות שנולדות בגלל שהאדם שקוע רק במצבו הפרטי.
שמעתי עצה טובה מהרב יהושוע שפירא: תשתדל לתת מחמאה טובה על איזה דבר טוב לחמישה אנשים כל יום. אתה תראה שכדי לתת מחמאה טובה ואמיתית אתה צריך להתבונן ולחפש כל מיני נקודות טובות אצל הסובבים אותם. לאט לאט אתה תמצא את עצמך כל הזמן עסוק בלראות את הטוב אצל כולם, אפילו בלי שתשים לב. פשוט בגלל שאתה צריך לסמן שעשית את היומית (חמישה אנשים), אתה עסוק כל הזמן במציאת הטוב. נסה ותראה!!!
בנוגע ליצר המין: ראשית, לפי דעתי, אם תנסה לנתב את חייך לפי מה שכתבנו לפני כן, אתה תחוש טעם ומלאות של חיים, שיהיה בכוחם לתת לך כוח גבורה ואידיאליות לעמוד מול היצר החזק הזה. ואדרבה, העיסוק בחיובי ובטוב, יחד עם ההתגברות על יצר זה (שאגב, באיזשהו מידה יש בו הרבה מאוד השתקעות של האדם בעצמו), תתן לך קרש קפיצה מיוחד במינו להרגיש שהחיים שלך חשובים ושווים את ערכם. אתה תרגיש שצריך אותך בעולם, שיש מי שזקוק לך ושאין לך פנאי להתעסק בדברים שיפגעו בכוח הטוב שבך שמטיב לאחרים. הדרך הזאת גם תתן לך אפיקים של אהבות. איננו חייבים למצוא את האהבה רק עם בנות. אהבה היא משהו כל כך מתוק וגדול, שאפשר למצא אותו בכל החיים. תאהב את עצמך, לא אהבה אגואיסטית, אלא אהבה טובה, אהבה בגלל שאתה באמת שווה. תאהב את העולם, תחייך לו, תראה שתמצא הרבה מחווית האהבה גם שם. שמור, אחי, את האהבה האדירה למי שהיא באמת זו שצריך אתה להעניק לה את האהבה הזו. אל תבזבז את המיוחדות הנפלאה, שמור אותה למי שזה באמת מגיע לה. בינתיים תטה את כוח האהבה לאפיקים אחרים.
יש לציין, שעשיית הטוב לאחרים תקשור אותך אליהם, אתה תחוש חיבה כלפיהם ולפעמים אפילו אהבה. אולי גם זה יוכל לתת משהו, למלאת את החסר.
אחי היקר, ברור לי, שאדם שניסה לעמוד על רגליו, בכוחות עצמו, למצא את טעם החיים ואת מלאות החיים באפיקים חיובים, בעשייה ערכית, הוא עיצב את האישיות שלו בכך, הוא נתן לעצמו חוט שדרה חזק. הוא לא נסחף אחר תאוות היצר ששעבדה אותו. נראה לי שכל חייו יראו אחרת, לבו מסור בידו ולא הוא מסור ביד לבו.
באהבה ובברכה
ראובן, חברים מקשיבים